פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אנטיביוטיקה ובשר: מה כדאי לדעת וממה להיזהר?

      למה כולם כל כך חוששים משאריות אנטיביוטיקה בשניצל שלהם? איך הבריאות של האוכל שלנו משפיעה על הבריאות שלנו? ומה מצב העופות בישראל? כל מה שאתם חייבים לדעת

      שניצל וצ'יפס (ShutterStock)
      החשש: חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה (צילום: shutterstock)

      אם אתם חוששים משאריות אנטיביוטיקה בשניצל שלכם, יש לנו בשורות טובות ורעות עבורכם. הטובות: מירב הסיכויים הם שלא תימצא אנטיביוטיקה בעוף שתרכשו ברשתות השיווק, בשל רגולציה הדוקה למדי של משרד החקלאות על מגדלי הבשר בישראל. הבשורות הרעות: ישראל עדיין לא אוסרת על מתן אנטיביוטיקה לעופות, כאמצעי להבטחת בריאותם וגדילתם המהירה - מה שמכונה "זרז גידול" - והתוצאה עלולה להיות מסוכנת.

      כאשר עופות צורכים אנטיביוטיקה במינונים נמוכים כתוסף מזון, הם עלולים לייצר חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. אם חיידקים אלה מוצאים את דרכם גם לבני האדם, הטיפול בחיידק העמיד נהפך קשה עד בלתי אפשרי, ואף עלול להסתיים במוות. על-פי ההערכות, אלפים בודדים של אנשים מתים בישראל מדי שנה כתוצאה מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

      כמובן, לא קיים קשר הכרחי בין אנטיביוטיקה הניתנת לבעלי חיים, לבין אותן מיתות מחיידקים עמידים - אך עדויות על מעברי חיידקים מבעלי חיים אל בני אדם, דווקא כן נרשמו. ב-2009 למשל, נפצע בעינו עובד חזירייה מצפון הארץ. העובד אושפז במחלקת העיניים של המרכז הרפואי בני ציון בחיפה, ושם התברר כי עינו הזדהמה מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

      אירופה אוסרת, ישראל וארה"ב עדיין לא

      המסקנה: אם באפשרותכם לצרוך בשר מכל סוג שהוא, ובוודאי גם עוף, שלא קיבל אנטיביוטיקה כתוסף מזון, עדיף לכם. למעשה - החשש מפני הידבקות של בני אדם בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, הוביל לכך שבאיחוד האירופי אוסרים מזה עשור על שימוש באנטיביוטיקה כתוסף מזון לבשר. וכך, בעוד במדינות האיחוד האירופי, כמו גם בניו זילנד, תאילנד ודרום קוריאה הכריזו על איסורים דומים, בארה"ב וישראל השימוש באנטיביוטיקה כתוסף, טרם נאסר.

      במשרד החקלאות, יש לציין, טוענים כי ישראל מצויה כיום בתהליך של רגולציה, שבסופו אנטיביוטיקה לא תותר יותר כתוסף מזון, אלא רק כאמצעי רפואי, תחת מרשם רופא. המשרד מסר: "משרד החקלאות ופיתוח הכפר שוקד על צמצום השימוש בתרופות וטרינריות בבעלי חיים בשיתוף משרד הבריאות, ומקדם מהלך של הקטנת השימוש בפועל בשטח, ובמקביל רישומן כתרופה לכל דבר, כך שנטילתה תתאפשר רק עם מרשם".

      מדוע עד כה התהליך בושש להגיע? ניתן להעריך כי אינטרסים מסחריים למיניהם, מטעמם של גופים חזקים בתעשיות הבשר והתרופות בישראל ובעולם, שיחקו גם הם תפקיד בעניין. מספיק להיווכח בנתונים שפירסם "ניו יורק טיימס" ב-2013, לפיהם 80% מהאנטיביוטיקה הנמכרת בארה"ב משמשת את תעשיות הבשר, הביצים והחלב - בכדי להבין באילו היקפים כלכליים מדובר. חששם של המגדלים ברור: הם נחרדים מהמחשבה על התפרצות מחלות קשות בקרב בעלי החיים.

      לא חייבים אנטיביוטיקה

      בשנים האחרונות התברר כי ניתן למזער את הסיכוי להתפרצות מחלות בקרב בעלי החיים, לא רק על ידי מתן אנטיביוטיקה מונעת, אלא גם על ידי שמירה על תנאים טובים יותר בחוות הגידול. ניתן למשל להקפיד על סניטציה גבוהה ולהקטין את צפיפות העופות בלולים.

      דרך נוספת היא שימוש בתחליפים צמחיים לאנטיביוטיקה, הניתנת כתוסף מזון. "לעתים אין ברירה, אלא לתת לעופות אנטיביוטיקה כאשר הם חולים", מסביר אבי וילק סמנכ"ל טכנולוגיה וייצוא של "עוף טוב". "אבל אפשר וכדאי להימנע ממתן התרופה כתוסף מזון. הרציונל של שימוש בתוסף, הוא גידול העופות בצורה המהירה ביותר, וללא מחלות. בדרך זו, העופות מוכנים לשחיטה בתוך 40-42 יום".

      אבל החסרונות לאנושות, טוען וילק, גדולים מהיתרונות הכלכליים למגדל. "במו ידנו, אנו עלולים לפתח זני חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה - גם בעופות וגם בבני אדם. עוף שבושל לא מכיל חיידקים, אך חיידקים עלולים לעבור לבני אדם באמצעים אחרים - למשל דרך מזון 'חי' שבא במגע עם החיידקים, כמו סלט. הפחד הגדול בעולם כיום, הוא שתתפרץ מגפה שאין לנו פתרון תרופתי עבורה".

      איזו אלטרנטיבה יש לאנטיביוטיקה כזרז גידול?
      "ניתן להשתמש בתוסף מזון על בסיס צמחי. מדובר בצמחים בעלי סגולות רפואיות, המחזקים את מערכת החיסון של העופות".

      האם התחליף הצמחי אפקטיבי כמו אנטיביוטיקה?
      "לא, הוא פחות אפקטיבי, והמשמעות היא שהעופות גדלים לאט יותר. עם זאת, אם מקפידים הקפדה יתרה על התנאים הסניטאריים בחוות הגידול ועל תנאים טובים לעופות, הרי שעופות אינם חולים יותר, בהשוואה לעופות המקבלים אנטיביוטיקה כתוסף".