נדמה שמאז ומעולם נמנתה הפסטרמה על יושבי הקבע של המקרר הישראלי. אין ילד שלא פגש אותה בסנדוויצ'ים של הפסקת עשר בבית הספר, ומאז היא מלווה אותנו לאורך חיינו בטירונות, במזנון של האוניברסיטה ובבוא היום גם אנחנו סוגרים מעגל ומכניסים אותה לכריכים שאנחנו שולחים עם ילדינו לבית הספר. הסיבה לכך היא שפסטרמה היא במקרים רבים המענה הנכון לצרכים שלנו המאכלים שמכילים אותה קלים להכנה, ניתן לקחת אותם איתנו לדרך (לביה"ס או לעבודה) וכשאוכלים אותה נכון היא גם מזינה ולא משמינה. אז איך באמת תדעו האם הפסטרמה שאתם אוכלים בריאה?
מה זה בכלל פסטרמה?
קודם כל כדאי שנבין מה זה בעצם פסטרמה? גרסת הפסטרמה המוכרת לנו כיום עברה גלגולים רבים לאורך השנים ובמהלך נדודיה בעולם. באופן כללי, ניתן להגדיר פסטרמה כנתח בשר כבוש או מעושן, המוגש פרוס (קר או חם). צורת ההכנה הזאת למעשה נולדה מתוך צורך קדום לשמר בשר לאורך זמן, בתקופות שבהן קירור לא היה אופציה. לשם כך מצאו שיטות שונות לייבוש נתחי בשר מנוזליהם, על מנת שיחזיקו מעמד זמן רב יותר. השיטה הקדומה ביותר להכנת פסטרמה פותחה כבר לפני כ-4,000 שנה, אז נהגו להשאיר את הנתחים בשמש על מנת שיתייבשו. בהמשך, השיטות השתכללו לעישון, החמצה וכבישה.
מבחינה תזונתית הפסטרמה היא מקור מעולה לחלבון. כידוע, כל ארוחה מאוזנת צריכה להכיל רכיבים של חלבון, פחמימות וירקות. שילוב של פסטרמה דלה בשומן בארוחה, יכולה לסמן לכם "וי" על מקור בריא לחלבון, הנחוץ לבניית השרירים בגופנו. כמו כן, היא מכילה רכיבי תזונה מומלצים נוספים, כגון: ברזל, ויטמינים מקבוצת B, אבץ ועוד.
מאיזה מוצא הפסטרמה שלך?
רוב האנשים טועים לחשוב שהפסטרמה היא המצאה רומנית. אבל האמת היא שהקרדיט מגיע לטורקים. הם פיתחו שיטה בה נהגו לכבוש את הבשר בין שתי פיסות עץ, עד שהגיר את כל נוזליו, ואז מרחו אותו בתערובת של מי מלח ותבלינים שונים.
גם השם אגב, הוא המצאה טורקית. מקורו במילה הטורקית "בסטרמה" שמשמעותה ללחוץ (על שם פעולת הלחיצה בין כפיסי העץ). כאשר הגיע הלגיון הטורקי לרומניה, הביאו החיילים הטורקים עמם את המעדן המקורי הזה והרומנים כבר נתנו לו את הפרשנות הייחודית שלהם בעיקר בתיבול, שהוא הבסיס לטעמים שאנחנו מכירים כיום. הטוויסט הנוסף שנתנו הרומנים - הם אחראים להחלפת ה-ב' ב-פ' ולהפיכתה של ה'בסטרמה' לפסטרמה.
הראש היהודי
ברחבי העולם נהגו להכין פסטרמה מנתחי בשר שונים, המקור הטורקי היה עשוי בעיקר מבקר וכבש ואילו באירופה ובעולם הנוצרי גיוונו גם עם פסטרמות מבשר חזיר. המהגרים היהודים ממזרח אירופה הביאו את הפסטרמה איתם לארצות הברית, שם הם קנו להם שם של מעדן של ממש במעדניות פופולריות כמו כץ (Katz's Deli) בניו יורק זוכרים את מג ריאן מתענגת בקולי קולות מעל כריך פסטרמה בסרט "כשהארי פגש את סאלי"? שם צולמה הסצינה המפורסמת.
שיהיה לכם לבריאות
לישראל הגיעה הפסטרמה יחד עם העליות מאירופה. אחד מאותם עולים היה מייסד חברת זוגלובק, שבעלותו ארצה בסוף שנות הארבעים מצא צורך בין השאר, בגלל מחסור בבשר בקר ואתגרי הכשרות - לפתח מוצרי בשר מעוף והודו. בין הפיתוחים החלוציים הללו היו גם נתחי חזה העוף וההודו המעושנים, שבארץ קיבלו את השם פסטרמה . וכך יצא שבישראל קנתה לה אחיזה פסטרמה רזה ובריאה יותר, העשויה מהודו ועוף וכן, מחזה וכתף בקר.
נתחים אלה מכילים אחוזי שומן בודדים בלבד (1%-3%), ולכן הם בריאים יותר באופן משמעותי מהחלופות האחרות. גם הערך הקלורי של הפסטרמה הינו נמוך יחסית, ועומד על 20-40 קלוריות לפרוסה (תלוי בנתח). שילובם של מוצרים אלה בתפריט בצורה מגוונת ומאוזנת, לצד פחמימות מורכבות וירקות טריים ומבושלים הופך אותם לבריאים ומזינים עבורכם ועבור בני משפחתכם.
היות שפסטרמה לא דורשת בישול נוסף, קל להוסיף אותה למנות שונות על מנת לגוון אותן ולהוסיף להן חלבון, למשל: הוספת קוביות פסטרמה לשקשוקה, לתבשיל ירקות או למוקפץ, הוספת רצועות פסטרמה דקדקדק לסלטים שונים וכמובן האופציה המוכרת והאהובה של כריך, שיכול להכיל מספר סוגי פסטרמה, ממרחים מעניינים ותוספות של ירקות טריים או צלויים.
תזונה בריאה ומאוזנת מעולם לא היתה קלה יותר. למתכונים מהירים וטעימים לחצו כאן