הגיע הזמן ללכת: מתי ילדים מבינים את מושג הזמן?

"אני באה לאסוף אותו מהחבר. די, נגמר הזמן. צריך ללכת הביתה, והוא לא רוצה. מתחיל לבכות ולהשתטח ואני מתעצבנת", "אני אומר לה ללכת להתקלח. נגמר הזמן של הטלוויזיה וצריך לכבות ולהתארגן והיא לא מוכנה. מתחילה מלחמה". אלו הן שתי תלונות אופייניות ושכיחות של הורים. נגמר הזמן - הילד מתמרד - יש בלאגן.

כדי להתחיל להבין למה ילדים מתנהגים ככה, חשוב מאוד להבין את התפתחות מושג הזמן אצל ילדים. לתינוקות רכים אין עדיין יכולת מפותחת של זיכרון, שהיא תנאי ליצירת תודעה של עבר, הווה ועתיד. לכן, בתקופת הינקות הזמן נחווה כאוסף של רגעים בודדים, והתינוק חי בעולם שכולו הווה. עם זאת, לתינוקות יש רגישות למקצבים המהווים סוג של התייחסות לזמן (בוקר-צהרים-לילה). ככל שהתינוק גדל, נוספים אלמנטים חדשים לתחושת הזמן שלו. הפעוט מתחיל להגדיר את יומו לפי שעת הפרידה מההורים, שעת החזרה שלהם והליכתו הביתה מהגן, שעת המשחק בגן שעשועים או הימצאות בגן שלו, שעות הארוחה או השינה.

דרך נוספת שהפעוט מסדר את עולמו היא על ידי ההבדלים בין יום ליום: איך מרגיש סתם יום באמצע השבוע לעומת יום שישי או שבת, משמעות החגים והמועדים, על מנהגיהם ומאכליהם השונים משאר ימות השנה. תחושת המחזוריות היא שחשובה: כל בוקר אמא שמה אותי בגן, הולכת ואחר כך שבה; כל סוף שבוע עורכים "קבלת שבת" בגן, יש אבא ואמא של שבת וזה יום שונה וקצר יותר; בשבת ההורים בבית וזה סימן שלא הולכים לגן; ביום רביעי יש חוג מוזיקה, שאני כל כך אוהב. כך בעצם הפעוט מסוגל לגבש מודעות למשמעות הזמן המסוים, אך לא בהכרח מסוגל לעקוב אחר מהלך הזמן ("אמא, היום כבר יום שישי? אז מתי כבר יום שישי??").

רק בסוף שנת החיים החמישית רוכש הילד הבנה לגבי ההבדלים שבין עבר, הווה ועתיד. התמצאות מלאה בזמן (אוריינטציית זמן) נרכשת רק בסביבות גיל שבע. שליטה מלאה בכל ממדי הזמן, כולל בממד הזמן ההיסטורי מושגת רק בגיל ההתבגרות. אם כך, אין פלא שפעוטות ואפילו ילדים בגיל חמש ושש מתקשים מאד מול האמירות הפסקניות של ההורים: "נגמר הזמן, קדימה!".

הדרך הטובה ביותר היא הכנה מראש לכך שהזמן עומד להסתיים. תנו לילד התראות של 15 דקות, 10 דקות ו-5 דקות לפני סיום הפעילות. דבר זה עוזר להם להתכונן לסיום, לפרידה ויכול להקל על המעבר. נכון שהם אינם מבינים את משמעות המונח 15 דקות אולם עם הזמן, הם יבינו ש-15 דקות זה מספיק זמן, בעוד ש-5 דקות אומר שהפעילות ממש קרובה להסתיים, וכך ילמדו להתחיל להתארגן לסיום בחמש דקות שנותרו.

אלמנט שאפשר להשתמש בו הוא שעון חול. זוהי דרך נפלאה ללמד ילדים להכיר את המושג זמן ואת הביטויים "נגמר הזמן", "הזמן אזל", "אין לנו זמן". שמים את השעון ואומרים לילד שברגע שכל החול יעבור לצד השני, פירוש הדבר שנגמר הזמן והפעילות מסתיימת. כך ילדים רואים לנגד עיניהם את תנועת הזמן, מבינים כמה זמן נשאר להם ונאספים לקראת סיום.

קרן יטיב, היא יועצת משפחתית בכירה ממרכז הפיל הצבעוני - המרכז לטיפול במשפחה.