וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שתהיה לי גאון: איך מגדלים מדענים קטנים?

פרופ' נורית ירמיה

11.5.2015 / 7:50

סקר שערך משרד המדע גילה שיותר ממחצית מההורים רוצים שהילד שלהם יהיה בעתיד רופא, מדען או מהנדס, אז איך זה שכל כך מעטים באמת הופכים להיות כאלה, והאם ההורים אשמים?

ילדה מדענית. ShutterStock
ילדים נולדים מדענים, אבל המבוגרים מדכאים את יצר הסקרנות שלהם/ShutterStock

פבלו פיקאסו אמר פעם כי "בכל ילד יש אמן. הבעיה היא כיצד יישאר אמן גם כשיגדל". את המשפט היפה אפשר לאמץ גם לתחום המדע. ילדים נולדים עם סקרנות, ורק כך הם יכולים להתפתח. העולם הוא חידה בעבורם, והם מנסים למצוא תשובות בכוחות עצמם ובעזרת האנשים הקרובים בסביבתם.

ככל שיכולותיהם של הילדים מתפתחות, התגליות שלהם מורכבות יותר. את עולמם הפנימי הם מביע באמנות, ואת דרכם בעולם הגשמי הם מביעים במחקר מדעי עצמאי, שמחפש את החוקיות שמאחורי התופעות היומיומיות: "איך נוצרות בועות בקצף הגלים?", "למה אני מתנשמת בסוף ריצה?" או "מה אוכלים עכבישים?".

אנו, המבוגרים, רואים כיצד הסקרנות והתגליות מרתקים את הילדים, ואנו גם מעוניינים שיישארו מדענים כשיגדלו. סקר שערך משרד המדע גילה שיותר מחצי מההורים רוצים שילדיהם יעסקו במקצועות מדעיים. רופא, מדען או מהנדס הגיעו למקומות הראשונים במענה לשאלה "איזה מקצוע היית ממליץ לילדך". ובכל זאת, עשר שנים מאוחר יותר, רק מעטים מילדינו לומדים בתיכון מדעים ברמה מוגברת.

מדוע היצר החקרני האינסטינקטיבי נעלם? כיצד ייתכן שלמרות שאיפותינו, ילדים רבים לא בוחרים במדעים בשנות התיכון והלאה? המדען הדגול קרל סייגן, כיוון את האצבע בחזרה אלינו: הילדים אכן נולדים מדענים, אמר, אולם העולם המבוגר – "המערכת" – מדכאים את יצר הפליאה וההתלהבות שלהם.

אל תגלו להם את התשובה

זה לא חייב להיות כך. מחקרים בפסיכולוגיה, קוגניציה והוראת מדעים, גילו שקל לעודד את הילדים למחקר עצמאי של ניסוי וטעייה הנשען על הסקת מסקנות מורכבות. עקרון המפתח הוא הכוונה מועטת אך מדויקת: כזו שמתרכזת בתהליך, בחשיבה המדעית ובשאלות, אבל אינה מכתיבה פתרונות.

פעמים רבות אנחנו נכשלים בכך. קשה לנו לראות את ילדינו מתקשים, ואנחנו נוטים לתת להם תשובות סופיות. אנחנו מאמינים שכך אנחנו מלמדים אותם. אבל מחקרים גילו שהמניע החזק ביותר שגורם לילד לחקור וללמוד, הוא עניין אישי. הצגה סמכותית של הפתרון דווקא מדכאת את היצר הפנימי, כיוון שהיא מונעת מהילדים את החלק היצירתי והחווייתי ביותר – החקירה והגילוי העצמי עם הסיפוק המתלווה לכך.

שאלה של חינוך

"הורות טובה מעודדת את הילדים לשאול, לחשוב ולמצוא קודם כל את התשובות שלהם. ככה אנחנו מגדלים את בנותינו ובנינו להיות מדענים אמיתיים, נלהבים ושיטתיים"

את החקירה העצמאית אפשר לעודד כבר מגיל צעיר. ילדים
מסוגלים לחשוב על בעיות מורכבות ביותר כבר בגיל צעיר ביותר. הם נהנים לשחק ולגלות את העולם במגע פיזי. זו אחריותנו לאפשר להם זאת: ראשית, להפחית את שעות הבהייה במסכים, ואחר כך ליצור תנאים מתאימים לבנייה, תנועה, משחק ותזוזה – לחקירה. חשוב שנעודד אותם להתנסות, ואף להיכשל. בגיל הרך, קוביות, פאזלים, בובות וצעצועים מכאניים חשובים מאוד לעידוד היצירתיות והסקרנות.

אחד האתגרים הגדולים מצוי דווקא בבית הספר, המחויב לתוכנית לימודים ולעמידה ביעדים של ידע והבנה. מערכת החינוך בישראל כבר הבינה שגם בתוך סד נוקשה זה, חשוב לתת לילדים חופש לחקור בעצמם את מה שמעניין אותם. בוודאי שהילדים זקוקים להכוונה כשהם ניגשים לאותו תחום. אולם אין תחליף להתלהבותם של ילדים שרוצים לגלות דבר חדש על נושא שמעסיק אותם. הם מסוגלים לבלוע עולם חדש, בלי שהם מרגישים בכלל שהם "לומדים". עבורם זה ממש כמו משחק. ההנאה והמוטיבציה הפנימית הם גורמים מכריעים.

כדי לגדל מדענים ומדעניות, צריך הוראה פתוחה שנותנת מקום ליצירה מדעית חופשית, ומאתגרת את הילדים לקראת הצעד הבא מבלי להכתיב להם תמיד את הדרך. הורות טובה מעודדת את הילדים לשאול, לחשוב ולמצוא קודם כל את התשובות שלהם. לא רק כי זו חוויה נהדרת, אלא כי ככה אנחנו מגדלים את בנותינו ובנינו להיות מדענים אמיתיים, נלהבים ושיטתיים, גם כשיגדלו.

לרגל יום המדע הישראלי שחל מחר (שלישי) ייערכו השבוע מאות אירועי מדע, הרצאות ופעילויות ברחבי הארץ, כל זאת בכדי לתת לילדים טעימה מעולם המדע – מהו מדע ומהו מקצוע המדען, ואיך המדע קשור למעשה לכל נושא בחיי היומיום שלנו.

פרופ' נורית ירמיה היא המדענית הראשית במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully