סוכר גורם לכם לרצות יותר סוכר. רק אחר. כך גילו חוקרים שמצאו שפרוקטוז - הסוכר שנמצא בפירות, בדבש ובמשקאות ממותקים למשל גרם ליותר פעילות באזורי הגמול של המוח והשפיע על הנטייה שלהם בבחירת מזונות עתירי קלוריות.
24 ההמתנדבים שהשתתפו במחקר, שתו כוס שהכילה 10 גרם של נוזל בטעם דובדבן שנמהלה בשני גרם וחצי של פרוקטוז או גלוקוז - סוכר פשוט. לאחר מכן לקחו החוקרים דגימות דם כדי למדוד את הרמות של גלוקוז, פרוקטוז ואינסולין, ושל לפטין וגרלין - אנזימים שמעורבים בשליטה שלנו על רעב ועל תחושת השובע.
טרם שתיית המשקאות ביקשו הנחקרים לדרג את רצונם לאכול בסולם של מ-1 עד 10, מ"בכלל לא" ל-"מאוד". אחרי ששתו את המשקה, הם עברו סריקות מוח תוך כדי שהם מתבוננים על תמונות של מזון ושל אובייקטים שאינם מזון ומדרגים שוב את הרעב שלהם על פי אותו הסולם. לאחר מכן הוצגו לפני המתנדבים תמונות של מזונות עתירי קלוריות והם נשאלו אם הם היו רוצים לאכול אותם עכשיו, או שהם מעדיפים לקבל פרס כספי במקום בעוד כחודש.
המחקר, שפורסם בכתב העת PNAS, מצא כי בהשוואה לגלוקוז, פרוקטוז מייצר תגובות רבות יותר לאותות של מזון בקליפת המוח הקדמית של המוח, שממלאת תפקיד חשוב בעיבוד תגמול. בנוסף, משקה הפרוקטוז ייצר פעילות רבה יותר גם בקליפת המוח הראייתית ( Visual cortex ) שהיא האיזור המרכזי במוח שבו מעובד המידע החזותי. הממצאים הראו כי בשלב שבו נתבקשו הנבדקים לבחור בין מזון עתיר קלוריות לתגמול כספי, אלה ששתו את הפרוקטוז, העדיפו את המזון השמן.
המוח לא יודע שהוא שבע
החוקרים אומנם לא מצאו הבדלים ברמות ההרומונים בין שותי הפרוקטוז והגלוקוז, אבל תגובת האינסולין הייתה נמוכה בשותי פרוקטוז. המשמעות היא שהפרשת האינסולין היא נמוכה, והמוח לא מקבל אותות שהוא שבע.
זו אינה הפעם הראשונה שפרוקטוז נקשר למחלות, ומחקרי עבר מצאו כי הוא מעודד צבירת שומן בטני, מעלה את הסיכון לסוכרת, מעלה את רמות הכולסטרול הרע וקשור ללחץ דם גבוה. למרות שמדובר בסוכר פירות, החוקרים הבהירו לניו יורק טיימס כי זו לא סיבה להפסיק לאכול פירות שנחשבים למזינים בגלל כמות הסיבים שלהם. מה גם, שכמות הפרוקטוז הטבעי בפירות נמוכה בהרבה מזו שמצויה במזונות מעובדים.