השבוע מתייחדת מדינת ישראל עם זכר חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. ילדים קטנים חווים, כל אחד בדרכו, את האווירה הקשה, העצב והשכול, שכולנו שותפים להם. הורים ואנשי חינוך מתעסקים בסוגיה האם מתאים וראוי לחשוף ילדים צעירים בגיל הגן לתכני יום הזיכרון והאם חשיפה שכזו לא תגרום ליצירת טראומה, חרדות ופחדים מיותרים?
המציאות שבה אנו חיים לא מאפשרת לנו להתעלם מיום הזיכרון, פשוט כי הוא נמצא בכל מקום ברחוב, בתקשורת, באנשים מסביב וכמובן בצפירה. במצבים בהם הילד חש כי ישנו שינוי כה משמעותי בסביבתו, ואין מבוגר שיתווך לו באופן אמין ואותנטי את חוויותיו ותחושותיו, הוא עלול לפתח חרדות וחשדנות כלפי סביבתו. בשל כך, דווקא ההתעלמות המוחלטת מתכני היום והניסיון לטייח את התכנים שעומדים בבסיסו היא זו שעשויה ליצור חרדות מיותרות אצל ילדים הזקוקים לוודאות.
ילדים חשים מיד כשהמבוגרים סביבם מנסים לעמעמם את האמת ואי וודאות ומסרים לא ברורים, יוצרים אי אמון בין הילד למבוגר. חשוב לדעת שאצל ילדים שנוטים לפחדים אי וודאות רק תגביר את החרדות.
למי מסבירים ואיך?
בכל גיל היכולות הקוגניטיביות והרגשיות משתנות באשר להבנת כל נושא, בוודאי כזה מורכב. בגילאי הגן (3-6) הילד צריך להבין שמדובר ביום מיוחד המכבד את החיילים דרך חשיפה במינון מוגבל לסביבה ויזואלית ותכנית כמו הורדת הדגל לחצי התורן, הדלקת נר זיכרון, שמיעת שיר עצוב תוך ניסיון להבנת משמעותו ועמידה בצפירה.
יש להכין את הילדים לקראת הצפירה. ישנם לא מעט ילדים ששמיעת הצפירה מעוררת בהם חרדה ומחזירה אותם לימי האזעקות, שרק בקיץ האחרון נשמעו בדרום ומרכז הארץ. יש לערוך עם הילדים את ההבחנה בין צפירה לאזעקה תוך הבנת הדומה והשונה ביניהן. עם זאת, יש להמשיך עם הילדים את סדר יומם הרגיל (למעט זמן הצפירה) ולאפשר להם לשחק כרגיל תוך שמחה רגילה.
לשמור על שגרה. שמירת השגרה ביום זה תחזק את בטחונו של הילד ותעביר את המסר כי התכנים שיום זה עוסק בהם הם חלק ממעגל חיינו ולכן אינם משנים את החיים שלנו, אלא מהווים חלק ממנו כפי שמהווים תכנים פחות מורכבים.
להמעיט בחשיפה לתכנים לא מתאימים במינונים גבוהים. אין לחשוף את הילדים לתמונות קשות למראה אליהם אנחנו חשופים במהלך היום הזה באמצעי התקשורת. בנוסף, אל תדרשו מהם להיות עצובים כל היום, לא לצחוק ולא לשמוח. אלו דברים לא מותאמים ליכולות הרגשיות שלהם והם עשויים ליצור רגשות אשם וחרדות על אי עמידה בציפיות לא מותאמות.
סיפורים של עזרה הדדית וגבורה. אם אתם מחליטים לחשוף אותם לסיפורים ביום הזה, ספרו להם על חייל שסייע לחבריו, טיפל בפצועים ועזר לסביבתו.
מסר אופטימי לעתיד. ילדים זקוקים למבט אופטימי לעתיד ומתוך כך חשוב גם לתווך לילדים את כמיהתנו לשלום ולימים בהם ישרור פה שקט ונוכל לחיות בבטחה ללא אובדן של חיי אדם. חשוב לתווך לילדים את סמיכות יום הזיכרון ליום העצמאות ואת הקשר בין הכאב אודות הנופלים לבין הקמת המדינה.
ד"ר בלהה פריינטה היא פסיכולוגית חינוכית מומחית, ראש החוג לחינוך ופדגוגיה במכללה האקדמית אחוה