מה עושים כשהרעש לא יוצא לכם מהראש?

תארו לכם מצב שלא רק רעש האופנועים והאוטובוסים היה ממלא לכם את הראש, אלא גם רעש פנימי, בתוך האוזניים, שיכול להוציא אתכם מדעתכם ואינו נגמר. זה מה שעובר על אנשים שסובלים מטינטון.

תופעת הטינטון, שהינה תחושה של צלילים או רעש בתוך האוזניים, שמופיעים לתקופת זמן קצרה או ארוכה, היא הרבה יותר מאשר מטרד, והיא עלולה להפריע ברמות שמפריעות לתפקוד היום-יומי. במקרים קשים הטינטון אף עלול להוביל למצב נפשי של דיכאון ומתח, הפרעות בשינה ופגיעה בשמיעה ובהבנת דיבור בסביבה רועשת. למרות התופעות הלא פשוטות הללו, ולמרות העובדה שהיא פוגעת בכ-20 אחוזים מהאוכלוסיה, רק 10 אחוזים מהסובלים ממנה פונים לאבחון רפואי.

חשיפה לרעש: חשיפה לרעשים חזקים עלולה לפגוע בתאי החישה העדינים שבאוזן הפנימית ולגרום לירידה בשמיעה. רוב האנשים בעלי ירידות שמיעה מסוג תחושתי-עצבי סובלים מטינטון ברמה כלשהי.

הזדקנות: מעל שליש מהאוכלוסייה המבוגרת סובלים מירידה כלשהי בשמיעה, האופיינית להזדקנות. גם אוכלוסייה זו יכולה לסבול מטינטון כסימפטום נלווה לירידה בשמיעה.

מחלות שונות: דלקות באוזניים, מחלת מנייר - הנגרמת ממחלת האוזן הפנימית, לחץ דם מוגבר או הפרעות בזרימת כלי הדם - כל אלו עלולים להוביל לטינטון. בנוסף, שעווה מוגברת באוזניים הינה גורם נפוץ לטינטון שחולף לרוב לאחר ניקוייה מהאוזניים.

השפעת חומרים שונים: עישון, שתיית אלכוהול או קפאין וצריכה מוגברת של אספירין או אנטיביוטיקה יכולים להגביר את הטינטון.

מתח ולחץ: אנשים רבים מדווחים על החמרה בטינטון שלהם בתקופות של מתח או לחץ נפשי. מצבי מתח וחרדה משפיעים על המערכת הלימבית במוח, גורמים להתחזקות תחושת הטינטון ומקשים על יכולת ההתמודדות איתו. מצב זה גורם לעיתים קרובות למעגל של סבל שבו המתח מגביר את הטינטון והטינטון מוסיף למתח הנפשי. ישנם כלים שונים שיכולים לסייע לאדם "לשבור" את המעגל הזה ולחיות עם הטינטון בשלום.

הגברה: במקרים בהם יש ירידת שמיעה, מומלץ מאוד להיעזר במכשירי שמיעה. מכשירי שמיעה יעילים בהתמודדות עם הטינטון ביותר מ-60 אחוזים מהמקרים. חשיפה מחדש לצלילי הסביבה הנורמליים, שהאדם לקוי השמיעה אינו שומע, עוזרת למיסוך חלקי או שלם של רעשי הטינטון.

מיסוך: ברוב המקרים הטינטון נשמע חזק יותר בסביבה שקטה ולפיכך יכול להטריד במיוחד בשעות הלילה ואף להפריע לשינה. נמצא כי חשיפה לצלילים או לרעשים שונים מסייעת למיסוך הטינטון ולהפחתת הסבל ממנו. רעשים אלו מפחיתים את הניגודיות בין הטינטון וסביבות שקטות ומכסים על הרעש המטריד. לאנשים הסובלים מטינטון בעיקר בלילה, מומלץ לנסות לישון עם מוסיקה מרגיעה או מחולל רעש לבן.

חשיפה להעשרה אקוסטית: חשיפה לצלילים שונים או מוזיקה הינה חשובה ביותר לסובלים מטינטון כיוון שהיא מונעת שינויים באיזורי השמיעה במוח ומסייעת להרגעה.

טכניקות הרפייה והפחתת לחץ: כיוון שהמתח מקשה על האדם להתמודד עם הטינטון באופן מוצלח וכן גורם לשינויים פיזיולוגיים בגוף המחמירים את הטינטון, טכניקות שונות של הרפיה ודמיון מודרך מוצעות כדי להפחית את הלחץ והמתח בגוף.

דפוסי חשיבה שליליים: במקרים מסוימים יש צורך בהתייחסות לדפוסי החשיבה של המטופל. דפוסי חשיבה שליליים לגבי הטינטון עלולים לגרום להחמרת התחושה והסבל ממנה. במקרים כאלו ניתנת התערבות או טיפול התנהגותי-קוגניטיבי כדי למתן את החשיבה השלילית ולהציע דרכי חשיבה חלופיים וחיוביים יותר.

עופי כהן-גל היא קלינאית תקשורת