בוודאי ששמתם לב כשאתם אוכלים גזר או צ'יפס, לרעש יש סוג של תחושה נעימה, ואפילו ממכרת. מחקר חדש מציע סברה כי הרעש לא רק שתורם לחוויית האכילה מבחינת השמיעה, אלא משפיע גם על הטעם שלנו, או ליתר דיוק על כמה טעים האוכל שלנו.
חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד בחנו מספר מחקרים פסיכולוגים שעסקו בקשר שבין צלילי האכילה והטעם. המסקנה שלהם הייתה שלצלילים של האוכל יש חשיבות רבה בכל חווית האכילה. הצלילים האלה לדבריהם לא נלקחים מספיק בחשבון אצל יצרני המזון, למרות שהם משמשים כאמצעי הערכה של הטועם לכמה בדיוק האוכל שלו הולך להיות טעים.
כדי להסביר את הממצאים של המחקר, נתן עורך המחקר הראשי, פרופסור צ'ארלס ספנס, דוגמה על המילה "פריך". לדבריו, כשנתבקשו הנחקרים לבחור מילה אחת שתתאר אחד מ-79 המזונות שניתנו להם, המילה "פריך", נאמרה הכי הרבה פעמים. מחקר נוסף שנערך על בייקון, בדק כמה בדיוק הפריכות והמרקם חשובים לצרכנים. התוצאות הראו כי הפריכות של הבייקון הייתה חשובה לא פחות, ואולי אף יותר מהטעם ומהריח שלו.
החשיבות של הצלילים של המזון שלנו, מתבטאים במיוחד כשמדובר במשקאות תוססים או חטיפים מלוחים, אך מדוע הם כה חשובים לחוויית האכילה שלנו? לדברי ספנסר, הצליל הוא אינדיקציה לפריכות ובשל כך גם לאיכות, כיוון שהוא יכול להעיד האם המזון טרי. נסו לנגוס בבאגט, או אפילו בחסה. אם הם מתפצחים בפה, סימן שהם טריים, אם הם פשוט נלעסים בשקט - כנראה שהם כבר ראו ימים יפים יותר.
אם אכן הצליל שעושה האוכל שלנו כה חשוב, למה מדענים מתחום המזון לא נותנים עליו את הדעת? לטענת ספנסר, בעתיד הלא רחוק, תחום זה יגדל, והשינוי עשוי להעניק לאנשים מבוגרים, שחושיהם נפגמים, יותר הנאה מהאוכל שהם אוכלים. בסקר שנערך לפני עשור בקרב למעלה מ-100 מדעני מזון, הם דירגו את הצליל כגורם הכי פחות חשוב ביצירת הטעם, אחרי ריח, טעם, כמובן, מראה, צבע וטמפרטורה. לפי המחקר החדש, כדאי שהמדענים יקשיבו יותר לאוכל ופחות לעצמם.