בין אם תאכלו גפילטע פיש או דג חריף, סביר להניח שבליל הסדר תשתו יין, והרבה. כבר ידוע שלשתיית יין יש השפעה חיובית על הבריאות, בעיקר הודות לנוגדי החמצון המצויים בו, אך האם שתייה מתונה עלולה להוות בעיה בריאותית? מסתבר שכן.
אלרגיה ליין או כפי שהיא לעיתים מכונה "אי סבילות ליין" ,היא תופעה אמיתית שנגרמת כתוצאה מתגובה חיסונית מוגברת כנגד חומרים שונים ומרכיבים שונים של היין. התסמינים יכולים להתבטא בתחושת אי נוחות לא ספציפית, פריחות בעור, עור סמוק, שלשולים והקאות, גם לאחר כוס אחת של יין. התגובה יכולה לכלול גם כאבי בטן, נזלת ואודם בעיניים, ובטווח הארוך לכאבי ראש, לעייפות כרונית ואף למצב רוח ירוד.
מחקר משנת 2012 שנערך על ידי חוקרים גרמנים מאוניברסיטת גוטנברג יוהנס ניסה לבחון עד כמה התופעה שכיחה. המחקר בוצע באמצעות סקר בקרב 4,000 אנשים בעיר מיינץ, הנמצאת באחד האזורים העשירים ביותר ביקבים בגרמניה. נמצא כי כשבעה אחוזים מהנשאלים פיתחו תסמינים של אלרגיה או תסמינים דמויי אלרגיה לאחר צריכת יין. התסמינים השכיחים ביותר כללו עור סמוק, גרד, גודש באף, וקצב לב מוגבר. לנשים היה סיכון כפול לסבול מאלרגיה ליין.
מה גורם לאלרגיה?
מכיוון שתגובה אלרגית היא תגובה מוגזמת של מערכת החיסון כלפי גורם מסוים (האלרגן), חוקרים שונים ניסו למצוא מהם האלרגנים הפוטנציאליים ביין. יין מכיל חלבונים ממספר מקורות: מענבים, מחיידקים ומשמרים. בנוסף הוא מכיל חומרים נוספים כדוגמת סולפיטים ותרכובות אורגניות אחרות. כל אחד מאותם רכיבים, אשר ברובם נמצאים לא רק ביין אלא גם בבירה ובמשקאות חריפים נוספים, עלול לגרום לתגובה אלרגית.
LTP:
אחד מהחשודים העיקריים ביין האדום הוא חלבון שקרוי LTP, או בשמו המלא lipid transfer protein. מדובר באלרגן מוכר שעלול לגרום לתסמיני אלרגיה חמורים. יחד עם זאת, דווקא שתיית יין על בסיס קבוע יכולה להוביל לסבילות של הגוף ל-LTP, ובכך להפחית בצורה משמעותית את הסיכון לתגובות אלרגיות קשות. מקור ה-LTP הוא מקליפות הענבים, ומכיוון שבתהליך הייצור של יין אדום הקליפות נמצאות בתהליך התסיסה, זאת בניגוד לתהליך הייצור של יין לבן, התגובות הללו שכיחות יותר לאחר שתייה יין אדום בהשוואה ליין לבן.
סולפיטים:
גורם נוסף שאליו יכולה להתפתח רגישות הוא סולפיט - חומר שלעיתים קרובות מוסף כחומר משמר ליינות. סולפיטים נמצאים בשימוש עוד מימי התקופה הרומית כחומר טעם וצבע שמשמש גם כחומר משמר הודות ליכולתו לעכב צמיחת חיידקים ולהאריך את חיי המדף של מוצרים. סולפיטים לא נמצאים רק ברוב סוגי היין והבירות, אלא גם במגוון רחב של מזונות, כמו פירות יבשים. לפי הערכות של מינהל המזון והבריאות האמריקאי (FDA), אחד מכל 100 אנשים רגישים לסולפיטים. אצל חולי אסתמה הבעיה חמורה יותר שכן מזון עשיר בסולפיטים עלול להחמיר את תסמיני המחלה. מאחר שיש סולפיטים במזונות נוספים, אם אתם מגיבים רע רק ליין יש סיכוי טוב שלא הסולפיטים אשמים בכך.
טאנינים:
חומר נוסף שמצוי ביין הוא הטאנין. טאנינים הם פוליפנולים ממקור צמחי אשר נותנים ליין את הפיגמנט האדום ואת המרירות שבו. מדובר בחומר שמצוי באופן טבעי בקליפות הענבים כמו גם בפירות רבים אחרים, וגם בתה ובשוקולד. כך שמי שאינו מגיב באלרגיה לכוס תה או שוקולד סביר שלא יגיב לטאנינים המצויים ביין.
היסטמינים:
אותם חומרים שמופרשים בגוף ויוצרים את התגובה האלרגית, יכולים לעיתים להיות תוצר לוואי של תהליך התסיסה של יין או של הפקת בירה. במקרים הללו אין מדובר באלרגיה למוצר כי אם צריכה ישירה של היסטמינים מוכנים אשר עלולים להוביל לתגובה אלרגית. מדובר בתופעה נדירה יחסית.
אלרגיה לאלכוהול:
חוסר סבילות לאלכוהול הוא כינוי לאלרגיה לאלכוהול עצמו, שנוטה לעבור בתורשה. אף שהמחקר בתחום מוגבל, אנשים עם אלרגיה אמיתית לאלכוהול צריכים להימנע לחלוטין משתיית אלכוהול. ככל הנראה הבעיה העיקרית היא מחסור או פעילות לא תקינה של האנזימים אשר אחראיים על פירוק האלכוהול ותוצריו בכבד. אצל מי שסובל מחוסר סבילות לאלכוהול, צריכת אלכוהול גורמת לכלי דם להתרחב מה שיכול להתבטא בין היתר בהסמקה. התגובה תהיה לאחר כל סוג של אלכוהול ולא יין באופן בלעדי.
מה עושים במקרה של אלרגיה?
אם מדובר בתסמינים קלים בלבד בדרך כלל לא צריך לעשות בירור. מומלץ לקרוא היטב את רשימת החומרים שמכיל כל משקה, ולנסות לאתר את החומר שגורם לכם לתסמינים. למשל אם התגובה מופיעה רק לאחר יין אדום, אפשר לנסות יין לבן כדי לנסות ולהבין מה יוצר אצלכם את האלרגיה. אם מדובר בתסמינים קשים יותר מומלץ כמובן להימנע מצריכת יין, שזה המפתח למניעת אי סבילות לאלכוהול.
בכל מקרה של תגובה אלרגית קשה, הופעת קוצר נשימה, צרידות, שיעול או תחושת עילפון לאחר שתייה כמות קטנה של יין מומלץ להגיע באופן מיידי לחדר המיון.