אחת הבעיות הידועות בעולם הפסיכיאטריה היא תופעות הלוואי הקשות שיש לחלק מהתרופות. עבור אדם החווה משבר נפשי, משך הזמן שחולף עד להתאמת התרופה הנכונה עבורו עלול להיות מייסר במיוחד. בדיקה חדשה לאבחון גנטי-פסיכיאטרי, המאפשר התאמת טיפול תרופתי לסובלים מהפרעות נפשיות, הגיעה לישראל, אולם היא רחוקה עדיין מלהיות נגישה לכל דורש, בשל עלותה הגבוהה.
עולם הרפואה צועד באחרונה לכיוון רפואה מותאמת אישית, המבוססת על הפרופיל הגנטי של כל אדם ואדם. בדיקות גנטיות נרחבות מוצעות כיום לנשים הרות ומאפשרות לקבוע במידה רבה פרופיל בריאותי של הרך הנולד. הבדיקה החדשה מכניסה גם את תחום הפסיכיאטריה לעולם הרפואה המותאמת אישית.
המחקר מראה כי חלק מהשונויות ברצפי ה-DNA, המשתנים מאדם לאדם, משפיעות על מידת התגובה של כל אחד לתרופות מסוימות ועל הנטייה לסבול מתופעות לוואי. חשוב להדגיש כי הבדיקה אינה מאבחנת את עצם המחלה, אלא את הסבילות לתרופות מסוימות אצל הנבדק ואת היעילות שלהן.
איך זה עובד?
מדובר בבדיקה פשוטה יחסית, באמצעות דגימת רוק, פרי פיתוח של חברת AB BIOTICS. הבדיקה מספקת מידע פרמקו-גנטי אודות 51 התרופות הנמצאות בשימוש שגרתי בטיפול בהפרעות נוירו-פסיכיאטריות. היא מסייעת לרופא המטפל לאתר את התרופה המתאימה ביותר לכל מטופל, על סמך ניתוח ה-DNA שלו.
התהליך אורך חודש ימים. הרופא המטפל לוקח דגימת רוק מהמטופל ושולח אותה למעבדה בחו"ל. ה-DNA שמופק מהרוק נסרק וגנטיקאי שולח דו"ח עם תוצאות הבדיקה לרופא, אשר מתאים באמצעותו את התרופה למטופל.
כמה חולים יוכלו לשלם 1,070 אירו לבדיקה?
ספרד היא המדינה הראשונה בה נעשה שימוש בבדיקה, הזמינה כיום גם במדינות כמו ברזיל, מקסיקו, הודו וכמה מדינות באירופה. כעת מביאה חברת כצט את הבדיקה לישראל, בפיילוט של 10 פסיכיאטרים. לדברי נציגי חברת כצט, למטופלים שמעוניינים בבדיקה אין צורך להגיע לאותם רופאים, אלא הבדיקה תגיע לפסיכיאטר המטפל בהם.
הבדיקה מיועדת לאנשים הסובלים מדיכאון, מהפרעה דו-קוטבית (מאניה דיפרסיה) או סכיזופרניה. מדובר במחלות שבמקרים רבים פוגעת קשות באיכות חייהם של הלוקים בהן, בסביבתם ובתפקוד היום-יומי שלהם. קיצור משך הזמן עד להשפעת הטיפול התרופתי הוא ברכה עבור חלקם. אולם למרות שהיא כבר קיימת בישראל, רוב החולים יתקשו לעמוד בעלותה - 1,070 אירו.
האם יש לבדיקה הזו הצדקה? תלוי את מי שואלים
"הרפואה העולמית לא מפסיקה להתקדם ולהתפתח", מציין הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ'. "הדגש הוא לא רק על תוחלת חיים, אלא ניתן פוקוס ניכר על איכות החיים. חברות התרופות שותפות למגמה ומדי שנה מסונטזות תרופות איכותיות בתחומי דיכאון, חרדה, פסיכוזה, הפרעות שינה, הפרעות קשב וריכוז ועוד.
"המטרה של הקלינאי המתקדם היא להתאים את הטיפול למטופל ולא את המטופל לטיפול, ברמת 'תפירת חייט'. כלומר להתאים טיפול שאיכויותיו עבור המטופל הספציפי עולות לאין שיעור על תופעות לוואי אפשריות, טיפול אישי שאינו גורם להתרגלות או התמכרות. אין שני מטופלים זהים וארסנל אפשרויות הטיפול העומדות לרשותנו מגוונות ורבות מאד, הן בתחום הפסיכופרמקולוגי והן בתחום הפסיכותרפואטי".
ד"ר רבינוביץ מבקש להדגיש כי אין לו ניסיון בשימוש בבדיקה. עם זאת הוא אומר כי "אין תחליף לפסיכיאטר הקליני, למקצועיותו , לתחקיר (אנמנזה) בפגישה טיפולית, עד הבנתו את המטופל והכרתו אותו קלינית, בכדי להתאים לו טיפול אישי איכותי. בדיקות כמו זאת יכולות להוסיף מידע, אבל אינן תחליף לפגישה טיפולית מקצועית ואנמנזה מפורטת. הן רק תוספת ואין להשען עליהן בלעדית כתורה מסיני".
לדבריו, "הבדיקה מאד יקרה ולא בטוח שיש לה הצדקה. אני לא רואה אפשרות שהבדיקה תיכנס לסל הבריאות הממלכתי בשנים הקרובות, בשל סדרי עדיפויות במערכת הבריאות".