נושאים חמים

מיצירתי למקובע: כך הילדים שלכם מאבדים את הדימיון

באיזשהו שלב גם הילדים שלנו נכנסים למסגרת ולקיבעון מחשבתי, והיצירתיות שאפיינה אותם בגיל הגן, מפנה את מקומה למוסכמות חברתיות. איך אפשר להימנע מזה, ומה תפקיד ההורים?

מחקרים אודות התהליך שעוברים ילדים בין גיל הגן לתיכון, מלמדים כי הם מאבדים את היכולת להיות יצירתיים באופן כמעט מוחלט, ומתכנסים תחת אמונה כי לכל שאלה תשובה אחת נכונה. מה בעצם גורם להם לאבד את היכולת המולדת המקסימה הזו, ואיך יכולים ההורים לעודד את היצירתיות שלהם?

במחקר שנעשה על 1,500 ילדי גן הם התבקשו למנות מספר שימושים שניתן לעשות במהדק נייר. התוצאות הראו כי ילדים שהצטיינו בבחינה זו, הגיעו להישגים מאוד מרשימים לגילם. 5 שנים לאחר מכן, חזרו החוקרים על הניסוי עם אותם ילדים, רק שהפעם הם למדו בכיתה ה'. באופן די מדאיג, החוקרים מצאו כי ההישגים שלהם ירדו בכ-50 אחוזים. בהמשך המחקר, כשבחנו את אותם ילדים כשהיו בגיל תיכון ההישגים ירדו לכדי 10 אחוזים מההישגים שהיו להם בגן חובה. תוצאות ניסוי זה אולי נראית הגיונית לחלקינו, אך זה לא אמור להיות כך, שכן, היינו מצפים כי ככל שילד יתבגר, הוא ירכוש יותר ויותר ניסיון ויכולות שישתפרו עם השנים.

אין תשובה אחת נכונה

משהו קורה לילדים בין גיל הגן לתיכון. הם לומדים מאיתנו ההורים, ומהמורים כי לכל שאלה יש תשובה אחת נכונה. ולא כך הם הדברים, בעולם שלנו לכל שאלה יש המון תשובות, ופעמים רבות כולן נכונות וטובות באותה מידה. תרגיל פשוט שערכנו בשם "כשיש תשובה נכונה" רואים כיצד הרמה היצירתית של עבודות של ילדים בכיתה ג' יורדת כאשר הם מנסים לתת תשובה נכונה לשאלה, שאין לה תשובה נכונה כלל.

ילדה מציירת (ShutterStock)
יצירתיות היא פשוט היכולת לחשוב וליישם רעיונות חדשים (צילום: shutterstock)

אם כך, מהי יצירתיות? יצירתיות היא פשוט היכולת לחשוב וליישם רעיונות חדשים. ילדים עושים זאת ללא הרף כאשר הם ממציאים סיפורים, מציירים, מנגנים, בונים בלגו, ואפילו כאשר הם פותרים בעיות מורכבות במתמטיקה. כהורים יש לכם הזדמנויות ודרכים רבות לטפח יצירתיות אצל ילדכם בחיי היום יום:

1. בשלו יחד. המטבח הוא מגרש האימונים הטוב ביותר לטיפוח יצירתיות. הוא המקום בו אנו המבוגרים מרשים לעצמינו פעמים רבות לבטא את היצירתיות שלנו. שם מנסים מתכונים חדשים, משכללים מתכונים ישנים, משנים קצת את המתכון בהתאם למצרכים שיש בבית. המטבח הוא המקום בו מערבבים מצרכים בסיסיים לקבלת משהו חדש. שם אפשר לראות איך חלבון ביצה הופך לקצף קשיח, כשמערבלים אותו, איך פסטה יבשה וקשיחה הופכת גמישה, ואיך סלק צובע כל מה שהוא נוגע בו.

2. הקריאו ספרים, וכשנמאס לכם תנו להם לספר. זו אולי נשמעת ההצעה הטריוויאלית ביותר, אך ככל שילד ישמע יותר סיפורים, כך הדמיון שלו יתפתח יותר. זה כמובן נכון לספרים המתאימים לגיל הבוגר יותר כמו "הארי פוטר" ו-"נרניה", אך זה נכון לא פחות עבור ספרי הילדים לגיל הצעיר. אחרי שהילד כבר מכיר את הסיפור בעל פה, ואתם כבר משתעממים מלהקריא אותו, זו ההזדמנות לעצור באמצע את הסיפור, להמציא לו עלילת משנה, לדמיין את העלילה במקום התרחשות שונה, ולשנות את הסוף של הסיפור. כל אלו מאפשרים לילד להבין שבעצם אין רק סיפור אחד מוכתב מראש, וכי ביכולתינו לשנות אותו.

אבא מקריא סיפור לבתו (ShutterStock)
ככל שילד ישמע יותר סיפורים, כך הדמיון שלו יתפתח יותר (צילום: shutterstock)

3. מצאו יחד תשובות לשאלות. ככל שהילדים גדלים, כך הם שואלים יותר ויותר שאלות שאנו לא יודעים את התשובות אליהם, או שיש לנו מושג מעורפל של התשובה. שאלות מסוג זה הן הזדמנות לומר לילדינו "אני לא יודע, בוא נחפש יחד תשובה". חיפשו משותף לתשובות מציג בפני הילד כי אי ידיעה אינו מעיד על חולשה, להפך זו הזדמנות ללמוד משהו חדש.

4. פנו זמן ומרחב. ילדים צריכים זמן ומרחב לחלום בהקיץ. ילדים שלוח הזמנים שלהם מלא בפעילות לא יכולים לפתח את הדמיון והיצירתיות.

5. תגמלו על מאמץ ולא על הישגים. כשהילד מגיע הביתה עם מבחן עם ציון גבוה, השתדלו להימנע מהתגובה הכל כך טבעית לומר "כל הכבוד, איזה ציון גבוה קיבלת". במקום, נסו לתגמל אותו על המאמץ ולומר משהו כמו "כל הכבוד, למדת כל כך קשה לקראת המבחן, ועל כך אני גאה בך, והפעם אפילו קיבלת ציון גבוה". תגובה שכזו מתגמלת על המאמץ ומבהירה כי לעיתים גם כשאנו מאוד מאוד מתאמצים, אנו עלולים להכשל ואין עם כך כל בעיה.

ד"ר אלעד שגב הוא מומחה לפיתוח יצירתיות, מנהל תוכנית מצטיינים ומרצה במכון הטכנולוגי חולון ומכללת לוינסקי