פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המגפה החדשה שמשתלטת על העולם

      מעט אור יום, הרבה שעות מול המחשב, אלו כנראה הסיבות שהביאו את קוצר הראייה לסף מגיפה עולמית, כשאחד מכל שני צעירים בממוצע סובל ממנה. כעת, חוקרים מכל העולם מנסים לפצח את הסיבות

      בני נוער סינים (GettyImages)
      כבר הפך למגיפה. קוצר ראייה (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      לא אבולה, לא חזרת ולא חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, המגפה שפוגעת ביותר אנשים היא בכלל ליקוי ראייה. אם עד לפני 60 שנים, רק 10-20 אחוזים מכלל הסינים סבלו ממיופיה (קוצר ראייה) היום כבר מדובר על 90 אחוזים מאוכלוסיית בני הנוער במדינה, והמספרים אף מאמירים בסיאול שבקוריאה ל-96.5 אחוזים מהנערים בגיל 19, כך מדווח כתב העת המדעי nature.

      על פי ההערכות, מחצית מהצעירים בארה"ב ובאירופה סובלים מהבעיה, וכשליש מהאוכלוסייה הכללית בעולם (2.5 מיליארד אנשים) מושפעים או יושפעו מליקוי הראייה כבר בעשור הנוכחי. הליקוי אומנם יכול להיות מתוקן ברובו באמצעות עדשות מגע וניתוחים, אבל הוא נוצר מפגם בסיסי.

      במיופיה, גלגל העין שאמור להיות עגול מעט מוארך, מה שאומר שהרשתית מתרחקת וכך נוצר קוצר הראייה. במקרים חמורים, העיוות מותח את החלקים הפנימיים של העין, מה שמעלה את הסיכון להיפרדות רשתית, קטרקט, גלאוקומה ואפילו עיוורון. לפי ההערכות, כחמישית מהצעירים בגיל אוניברסיטה במזרח אסיה סובלים מצורה קיצונית של קוצר ראייה, ואצל מחציתם היא אף עלולה להתפתח לאובדן ראייה.

      מבלים שעות בעשיית שיעורי בית

      האיום ההולך וגדל, גרם לעלייה במחקר כדי לנסות להבין את הסיבות להפרעה, ומדענים מתחילים לחפש ולמצוא תשובות. אם בעבר חוקרים העריכו כי ילדים שנחשבו לתולעי ספרים הם אלה שסובלים בעיקר מקוצר ראיה, כיום המחשבה היא שמי שמבלה יותר מדי זמן בבית מול המחשב ואינו נחשף למספיק אור, הוא שנמצא בסיכון. זאת כמובן בנוסף, לגורמים גנטיים. זה לא מפליא, שכן במדינות מזרח אסיה, נוטים הילדים לבלות זמן רב יותר בבית ספר ובהכנת שיעורי בית. רק כדי להבין, בן 15 ממוצע בשנחאי מבלה 14 שעות בשבוע בשיעורי בית, בהשוואה ל -5 שעות בבריטניה ו 6 שעות בארצות הברית.

      בני נוער סינים (GettyImages)
      צריכים לצאת יותר לאור השמש (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      בישראל, אגב, נערך מחקר בתחילת שנות ה-90 שמצא כי אצל תלמידי ישיבות, שמבלים שעות רבות בקריאת טקסטים, היו שיעורים גדולים יותר של קוצר ראייה מאשר אצל תלמידים אחרים. למרות שזו הייתה האמונה החזקה של המדענים, רק עשור אחרי זה, מחקרים אחרים גילו גורם נוסף. חוסר בחשיפה לאור שמש ומעט פעילות גופנית, נמצאו במחקרים כמשפיעים על קוצר הראייה. חוקרים אחרים טוענים שעדיין הגורם המשפיע ביותר היא המרחק הקצר של מסכי הצפייה, כמו המחשב והטלוויזיה.

      כדי להסביר את ההשערה כי אור השמש הוא שעשוי למנוע מיופיה, התזה של החוקרים הייתה כי האור מעורר את שחרור הדופמין ברשתית, והוא עוצר את התפתחות ההארכה ברשתית העין. במחקרים שנעשו בנושא נמצא כי חומר מעכב-דופמין מבטל את השפעה המגינה של האור. בהתבסס על מחקרים אפידמיולוגיים כאלה ואחרים, חוקרים אוסטרלים הגיעו למסקנה כי על ילדים בגיל 6 ומטה לבלות לפחות 10 שעות בשבוע בחוץ, כדי לעזור למנוע מיופיה. לשם השוואה, בעוד שבאוסטרליה ילדי מהגרים סינים נמצאים בחוץ באור השמש כ-13 שעות בשבוע, בסינגפור הנתונים מצביעים על 3 שעות ממוצעות של אור יום בשבוע., כך על פי המחקר שנערך לאחרונה בסידני.

      אור יום נמצא כגורם מונע

      בחזרה לסין. בשנים האחרונות נערך מחקר שעתיד להתפרסם בקרוב, שבחן אם הארכת זמן השהייה בחוץ, תעזור להגן על ראייה של ילדים בגילאי בתי הספר. במחקר הוסיפו החוקרים 40 דקות של שהייה בחוץ לקבוצה של 900 ילדים בני 6 ו-7, משישה בתי ספר שנבחרו באקראי בעיר גואנגזו. לשאר הילדים לא היה שינוי בלוח הזמנים והם שימשו כקבוצת ביקורת. המחקר מצא כי מתוך הקבוצה שנחשפה לאור 30 אחוזים פיתחו מיופיה בגיל 9-10, בהשוואה -40 אחוזים בקבוצת הביקורת. בדרום טייוואן, שם שהו הילדים בחוץ למשך 80 דקות אבחנו החוקרים אחרי שנה קוצר ראיה ב-8 אחוזים מהילדים, לעומת 18 אחוזים בבית הספר הסמוך.

      גם אם זו הסיבה למגיפה שתוקפת אחוזים נכבדים מבני הנוער והילדים, אור השמש עודנו נחשב למצרך נדיר בחלק מהמדינות, וכיום יש שימוש נרחב בתאורת פנים ואפילו בקופסאות אור שעוזרות להלחם בדיכאון החורף. כך או כך החוקרים מבהירים כי "השהייה בחוץ, כנראה גם מגבירה את הפעילות גופנית, שמקטינה את הסיכוי להשמנת יתר ואף משפרת את מצב הרוח. וזה בחינם".