פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הסם המסוכן והחוקי שנמצא בארון התרופות שלנו

      בשני העשורים האחרונים יותר אנשים בארה"ב מתו מהרעלה של משככי כאבים מאשר משימוש בסמים. הנתונים המדהימים האלה מציפים בעיה קיימת שרבים לא מודעים אליה. כתב תביעה של מורה ואיש משפחה שהפך מכור למשככי כאב ותובע את קופת החולים שלו, חושף את התופעה

      משככי כאבים (ShutterStock)
      סם מסוכן, וחוקי (אילוסטרציה: shutterstock)

      אחת השאלות שהכי מעסיקות כיום את עולם הרפואה היא האם ניתן ליצור משככי כאבים יעילים שלא יגרמו להתמכרות. הסיבה - משככי כאבים בתרופות מרשם גרמו למותם של 16 אלף אנשים ממנת יתר בארה"ב בשנת 2013, ובסטטיסטיקה אכזרית - 44 אנשים ביום בממוצע, כך על פי המרכז האמריקאי לבקרת ומניעת מחלות. המצב כל כך מסוכן, עד שרשויות החוק בארה"ב החמירו את החוקים לרשימת ומכירת חלק מהתרופות משככות הכאבים, שמגלגלות על פי ההערכות 57 מיליארד דולרים בשנה, רק בארה"ב. למעשה כיום, הסם הכי מסוכן ורעיל נמצא בארון התרופות של כולנו. והוא חוקי.

      תביעה שהוגשה לאחרונה נגד קופת החולים מאוחדת, חושפת את הקלות הבלתי נסבלת שבה ניתנים מרשמים לכדורים משככי כאבים מקבוצת האופיאטים, אשר ידועים כממכרים ביותר, גם בישראל. התביעה מגוללת את סיפור הידרדרותו של צעיר נורמטיבי, מורה בחינוך המיוחד ואב לשניים, שכאבים חזקים עקב אבנים בכליות הובילו אותו להתמכרות קשה לכדורי פרקוסט, עד שאיבד הכל. כעת הוא תובע פיצויים מקופת החולים, שלטענתו רופאיה סיפקו לו מרשמים ללא אבחנה ולמרות שמצבו הגופני והנפשי הקשה זעק לשמיים.

      "אפילו אלכוהול לא שתיתי"

      דודי (שם בדוי) הוא כיום בן 36, אדם שהפך שבר כלי. הוא מתגורר בגפו, מחוסר עבודה, מנהל הליך גירושין ולא ראה את ילדיו זה זמן רב. אחרי מספר גמילות שלא צלחו, דודי מטופל כיום על ידי תרופות פסיכיאטריות, אשר מונעות ממנו את נטילת הכדורים שאליהם הוא עדיין מכור. "לפני שהכל התחיל, לא הייתי מכור לכלום. אפילו אלכוהול לא ממש שתיתי", הוא נזכר.

      בקיץ 2008, אובחן דודי כסובל מאבנים בכליות. הרופאים הסבירו לו שיש להמתין שהאבנים יצאו מגופו בדרך הטבע. ההמתנה הזאת מלווה לעיתים קרובות בכאבים קשים. לצורך כך קיבל דודי מרשם לכדורי פרקוסט - משכך כאבים אופיאטי חזק. "בהתחלה הכדורים עזרו, אבל לאט לאט התחלתי לקחת יותר. פיתחתי תלות, שבהמשך הפכה להתמכרות. התחילו לי כאבי תופת בכל הגוף, שרק הכדור היה יכול להקל עליהם".

      כמבוטח בקופת החולים כללית, ביקש דודי מרופא המשפחה שיחדש לו את המרשם. "רק שם, בפעם היחידה ההיא, אמר לי הרופא שפרקוסט הוא לא טיפול וסירב לספק לי מרשם. חיפשתי פתרון. אשתי והילדים היו במאוחדת, אז החלטתי לעבור לשם ולנסות את מזלי".

      משככי כאבים (ShutterStock)
      "בהתחלה הכדורים עזרו, אבל לאט לאט התחלתי לקחת יותר. פיתחתי תלות" (אילוסטרציה: shutterstock)

      על פי כתב התביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין עמוס מוקדי וטל שינפלד, "בנקודה זו, החלה מסכת רבת שנים, במהלכה רשמו רופאי הנתבעת לתובע תרופות ממכרות במינונים מופרזים ומופרכים, לעיתים בסמיכות רבה וללא כל בקרה ו/או פיקוח". כך, פנה דודי מדי כמה ימים לרופאים שונים בקופת החולים, וכל אחד מהם רשם לו מרשם חדש למשככי כאבים, ביניהם פרקוסט, פפוורין, קדקס ועוד.

      300 כדורים בחודש אחד

      בחודש אחד רשמו רופאי מאוחדת לדודי לא פחות מ-301 כדורי פרקוסט. "לרופאה הראשונה אמרתי שכואב לי, היא רשמה לי 30 כדורים", הוא מסביר כיצד הגיע לכמות האדירה הזאת. "אחרי חמישה ימים נגמרו לי הכדורים. הלכתי לרופא אחר, שאמר לי 'תיקח שניים במכה'. אחר כך שוב ושוב. הגעתי למצב שמיד אחרי שקיבלתי מרשם מרופא אחד נכנסתי לרופא אחר בדלת ליד - וגם הוא נתן לי מרשם".

      מלאכת איסוף הכדורים הממכרים של דודי נמשכה, כשכל פעם הוא מספר לרופאים סיפור אחר. פעם הוא סיפר שאיבד את המרשם וקיבל אחד נוסף, פעם התלונן שהמינון אינו מספיק, ופעם אף סיפר לרופאה שהכלב אכל את הכדורים שלו. פעם היה זה רופא המשפחה, פעם הרופא במוקד הלילה ואף רופא הילדים של המשפחה סיפק לו מרשם. המרשמים המשיכו לזרום גם אחרי שבדיקת הדמיה שביצע לא הראתה זכר לאבנים שהיו בכליותיו.

      יכול לקרות לכל אחד

      "התופעה הזאת פוגשת את כל הרבדים באוכלוסייה. גם מה שנקרא אנשים נורמטיביים", מסביר אייל קארו, עובד סוציאלי, מנכ"ל וילה מטריקס, מרכז לטיפול בהתמכרויות והפרעות אכילה בתחלואה כפולה. "הם מגיעים לרופא עם כאב גב קטן שהפריע להם, והפתרון האולטימטיבי הוא בדמות כדור כמו פרקוסט". לדבריו, מדובר במשכך כאבים מידי שעושה פלאים. "הבעיה היא שכשם שהכאב נעלם במהירות הוא גם חוזר, ואז מחפשים שוב את המענה. והמענה נמצא בכיס, והוא מאד זמין, ואנשים מתחילים לצרוך אותם כמו סוכריות, למרות שהחומר הפעיל בו שווה לגמרי להרואין", הוא מזהיר.

      לדברי קארו, לא רק כפתרון לכאב, אלא גם בתחום השינה, כדורי המרשם עלולים להיות מסוכנים וממכרים. "חלק לא קטן מהאוכלוסייה היום מגיעה לרופא המשפחה עם טענה לשינה לא סדירה וקשיים בהרדמות. והמענה הוא כדור שינה". בשוק לדבריו, קיימים כל כך הרבה סוגים זמינים, שמרביתם יכולים לשמש במהלך היום, ואף עשויים לשפר את מצב הרוח. "שימוש בכדורים על פי מרשם רופא, אומר כדור אחד ביום", הוא מסביר, "המהירות שבה עוברים לשימוש לרעה - כדור על פי צורך - היא מה שמפתח את ההתמכרות. הצורך הופך לבלתי נשלט. כנראה שלכל אחד מאתנו יש את הגן החבוי שיכול לפתח התמכרות על ידי השפעה סביבתית", הוא אומר.

      משככי כאבים (ShutterStock)
      לא רק משככי כאבים, גם כדורי שינה גורמים להתמכרות (אילוסטרציה: shutterstock)

      ובחזרה לדודי. הכדורים הרבים שצרך גרמו למצבו להידרדר, והסימנים המעידים על כך הפכו מיום ליום גלויים לעין. אך גם הרופא במוקד הלילה, שרשם בתיקו של דודי כי המטופל "נראה באי שקט נפשי ללא סבלנות" ואף כי מדובר במקרה של בקשת מרשמים חוזרת, הוסיף לדודי מרשם ל-10 כדורים לאוסף. "חרף האבחנות הברורות אשר נרשמו כעת בתיק הרפואי", נכתב בתביעה, "לא קיבל התובע כל טיפול בהתמכרות אותה פיתח, ורופאי הקופה המשיכו לספק לו מרשמים ביד נדיבה וללא כל בקרה".

      "לקחו אדם נורמטיבי והפכו אותו לנרקומן"

      לאחר חודשים רבים של הנפקת מרשמים לתרופות אופיאטיות ממכרות במינונים בלתי נתפסים, עלה חשד בקרב הרוקח הראשי של מאוחדת, אשר הורה כי מעתה יקבל דודי מרשם מרופא אחד בלבד ויוכל לרכוש את הכדורים בבית מרקחת מסוים. אך למרות שההנחיה הופצה בין רופאי ורוקחי קופת החולים, הם הוסיפו לרשום כדורים לדודי, שמצבו המשיך להידרדר.

      "הגעתי למצב של 40 כדורים ביום", הוא נזכר. "לא יכולתי לצאת מהמיטה בלעדיהם. מאבא מסור ואדם רגוע ושלו, הפכתי לאלים מילולית, חסר סבלנות ולא יכולתי להרים על הידיים את התינוק שלי בן השנה. אתה הופך שבוי. הפצע הנפשי, החרדות, הריקנות - בלי הכדור הזה אני לא יכול לחיות. מחיים טובים, חיי הפכו לגיהינום. לקחו אדם נורמטיבי והפכו אותו לנרקומן".

      "הבעיה עם הכדורים האלה היא שבהתחלה הם עוזרים נגד הכאב ונותנים את המענה הנדרש, אבל בהמשך הגוף מסתגל, ומה שהשפיע לא משפיע עוד, ואז מתחילים להרים מינונים", מסביר קארו. "הגוף עושה את אותה פעולה ודורש עוד מינון כדי למנוע תופעות פיזיולוגיות. בשלב הראשון אתה מאבד את עצמך, ואז זה מתחיל להשפיע על הסביבה - זוגיות, ילדים, עבודה ובכללי רמת התפקוד הופכת מאד נמוכה."

      כמו גמילה מהרואין

      מדוע אם כן דודי לא עצר? למה חזר מרצונו החופשי, פעם אחר פעם, לקבל מרשמים - ולא זעק לעזרה? "אנשים ששומעים את הסיפור שלי שואלים אותי את זה תמיד. אומרים לי שזאת הייתה בחירה שלי. אני עונה להם שאם היו מציעים לי הרואין, ודאי שהייתי מסרב. אבל קיבלתי תרופה, במרשם רופא, וסמכתי על הרופאים. ממה שאני ידעתי, הם אמורים לעזור".

      במהלך השנים ניסה דודי ארבעה הליכי גמילה, במכונים פרטיים ובבית חולים. כולם נכשלו ובכל פעם הוא שב למעגל ההתמכרות ולקבלת המרשמים. לבסוף, לאחר מתן תרופות נוגדן תוך ורידיים, ונטילת תרופות המשך, הצליח דודי לסיים את התלות הגופנית – אולם התלות הנפשית מונעת ממנו לשוב לתפקוד.

      "ברגע שמנסים להפסיק עם הכדורים האלה, מתחילים לראות תסמיני גמילה – ממש כמו בהרואין", מסביר קארו. "עלולים להתחיל כאבים, שלשולים, כאבי ראש, סחרחורות, כאבי שרירים, ממש כמו נרקומן . אדם שמגיע לטיפול אצלנו מגיע במצוקה, איבד שליטה על החיים שלו והוא תלוי בחומר הזה יותר מאשר בכל דבר אחר".

      תביעה של מיליון שקלים

      כאמור, דודי הגיש תביעה נגד קופת החולים מאוחדת, שבה הוא מאשים אותה באחריות בלעדית להתמכרותו למשככי כאבים, בכך שלא שמרה על כללי הזהירות ברישום תרופות ובעובדה שאיש מאנשי הצוות לא הפנה אותו מעולם לטיפול או ניסה לרשום לדודי תרופה משככת כאבים שאינה ממשפחת האופיאטים.

      דודי מבקש מבית המשפט לפסוק לו פיצויים של מעל מיליון שקל בגין הוצאות וסכום נוסף לפי ראות עיני בית המשפט, כפיצוי על הכאב והסבל שחווה. "שום הון בעולם לא יחזיר אותי להיות האדם שהייתי", הוא אומר. "עבדתי עם נוער בחינוך מיוחד, ניסיתי לעזור להם לצאת ממעגל הסמים - ונכנסתי אליו בעצמי".

      לגבי האחריות של הרופאים על ההתמכרויות האלה, קארו לא בטוח את מי להאשים. "המכור יודע בתוך ההתמכרות להשיג עוד ועוד מרשמים. במקביל, אני מאמין שהרופאים משתדלים לעצור את המטופל, אבל למכור יש את היכולת לעשות מניפולציות ולעבור מרופא לרופא". לדבריו, אם כבר יש אשם זה דווקא בתי המרקחת הפרטיים, שם לפי מה ששמע ממטופליו, הקשר שלהם עם הרוקח מאפשר להם להשיג את המינונים להם הם זקוקים. "חשוב שתהיה בקרה, אבל מכור יעשה הכל כדי להשיג את הכדור. האחריות בסופו של דבר היא בעיקר על מי שצורך אותם".

      דודי מצידו מבקש להעביר מסר, למי שסובלים מכאבים ושוקלים ליטול תרופות מהסוג הזה. "הלוואי שמישהו יקרא את זה ויקום מהמיטה, יזרוק את הכדורים ויבקש עזרה. או מישהו שקרוב שלו לוקח כדורים כאלה ויזרוק לו אותם. עדיף לסבול מכאבים כמה ימים, מאשר לסבול כל החיים. הכדור הראשון והשני נעימים. אבל תוך חודשיים - אתה מכור".

      מקופת החולים מאוחדת נמסר בתגובה כי במאוחדת נוקטים בכל הצעדים המיחשוביים האפשריים כדי למנוע מקרים בהם מטופל יצליח להוציא מרופאיו מרשמים שלא על פי הצרכים הרפואיים.