איך הפסיכולוגיה קובעת איזה פתק תשימו בקלפי?

לסכסוכים מדיניים יש נטייה להיתפס כבלתי פתירים. דווקא במערכת בחירות שבה הנושא המדיני לא קיבל את כל הבמה, גם מי שמאמין בפתרון לסכסוך, מבין כי מדובר בעניין מורכב. אך מה גורם לנו להאמין בקיומו של פתרון לסכסוך, או היעדרו? האם אלה בהכרח הדעות הפוליטיות שלנו? פרופסור עירן הלפרין, דיקן בית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה, בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד, ערכו מחקר ייחודי שבחן את התפיסה של ישראלים ופלסטינים על הסכסוך.

המחקר התבסס על הנחות מוצא פסיכולוגיות, שאומרות כי אנשים שמאמינים שהאמונות והדעות שלנו לא מסוגלות להשתנות, רואים את האחר באופן סטראוטיפי יותר, וידגלו במתן עונש. לעומת זאת, אנשים שמאמינים בשינוי עמדות, נוטים לחפש דרך של הידברות.

עורכי המחקר נתנו לקבוצה של ישראלים ופלסטינים לקרוא טקסטים שדיברו על שינויים היסטוריים בקרב קבוצות אלימות וגזעניות ברחבי העולם. אחרי שקראו את הטקסטים, בדקו את העמדות שלהם לגבי הסכסוך הישראלי פלשתיני. הם גילו כי מבין אלה שקראו את הטקסטים על השינוי, העמדות התרככו ונעשו יוניות יותר. בנוסף, הטקסטים השפיעו על דפוסי ההצבעה של המשתתפים בבחירות הכלליות של ישראל ב- 2013, שנטו לבחור במפלגות שהציעו פתרון מדיני.

לעוד מחקרים פסיכולוגיים מעניינים