וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בלי פאניקה: כל מה שאתם חייבים לדעת על רעלת היריון

ד"ר מיכל זיצ'ק

13.3.2015 / 20:18

רעלת היריון הוא מצב רפואי שעלול לסכן את חיי האם והעובר, ולגרום לבעיות רפואיות קשות. איך מאבחנים רעלת היריון, כיצד מטפלים בה, והאם היא ניתנת למניעה? מדריך רפואי מקיף

אישה בהיריון. ShutterStock
מופיעה אחרי השבוע 20 להיריון/ShutterStock

מדי כמה חודשים אנו שומעים על יולדת שנפטרה מרעלת היריון, לאחר שילדה את תינוקה, אך מרבית המקרים דווקא מתרחשים בעת ההיריון עצמו. רעלת ההיריון היא מחלה המתבטאת בלחץ דם גבוה ובפגיעה במערכות נוספות בגוף האישה ונחשבת למסכנת חיים. אם אתם מצפים לילד, חשוב שתדעו איך מזהים רעלת היריון, מי נמצא בקבוצת הסיכון, ואיך ניתן לטפל בה.

רעלת היריון מתבטאת ברמה גבוהה של חלבון המופרש בשתן ועם ההחמרה במחלה עלולים להופיע גם כאב ראש שאינו חולף, הפרעות בראייה, כאבים בבטן עליונה, ירידה ברמת הטסיות בדם והפרעה בתפקודי הכבד והכליות. בחלק מהמקרים עלולות להופיע תלונות כגון בחילות והקאות במחצית השנייה של ההיריון, עליה פתאומית במשקל, נפיחות של הפנים והידיים וקושי בנשימה. תלונות אלה מופיעות בקרב נשים הרות גם ללא קשר לרעלת היריון ואינן מהוות קריטריון לאבחון המחלה.

רעלת היריון מופיעה אחרי שבוע 20 להיריון, כאשר מרבית המקרים מאובחנים בשליש השלישי של ההיריון, ורעלת היריון שמופיעה לפני שבוע 32 תחשב כרעלת היריון מוקדמת. במקרים חריגים רעלת היריון עלולה להתפתח או להחמיר גם אחרי הלידה.

מי נמצאת בקבוצת הסיכון?

גורמי הסיכון העיקריים להופעת רעלת היריון הם היריון ראשון, רעלת היריון בעבר או מקרה קודם שלה במשפחה, יתר לחץ דם כרוני, מחלת כלייתית או שניהם, גיל 40 ומעלה, היריון מרובה עוברים, רקע רפואי הכולל סוכרת, קרישיות יתר או לופוס, השמנת יתר והיריון אחרי הפריה חוץ גופית. בנוסף, קיים מרכיב גנטי התורם להתפתחות רעלת היריון, וההנחה המקובלת היא כי הנטייה לפתח רעלת היריון אינה מורשת באמצעות גן בודד, אלא משילוב של מספר גנים, והיא תלויה גם בהשפעות סביבתיות.

סכנה מיידית לאם ולעובר
לרעלת היריון השלכות על האם ועל העובר. אצל האם תתכן מעורבות כבדית, כלייתית, מוחית וכן מעורבות של מערכת הדם. HELLP syndrome הינו אחד הביטויים לרעלת היריון חמורה והוא כולל הרס כדוריות דם, עליה באנזימי כבד וירידה בטסיות. עם הידרדרות המחלה עלולים להופיע גם פרכוסים (Eclampsia). מצב זה, אם אינו מטופל, עלול לגרום למות העובר או למות האם. גם היפרדות שליה היא סיבוך של רעלת היריון העלול לסכן את חיי העובר ואת חיי האם.

הריון. ShutterStock
העובר עלול לסבול מהאטה בגדילה וממשקל לידה נמוך/ShutterStock

מבחינת העובר, רעלת היריון מקטינה את זרימת הדם לשליה, כך שהעובר מקבל פחות חמצן ופחות חומרים מזינים ועלול לסבול מהאטה בגדילה וממשקל לידה נמוך. בהופעת הפרדות שליה, האטה משמעותית בגדילת העובר וסימנים לרעלת היריון חמורה יש לשקול לידה מוקדמת, גם היא מבוצעת בשבועות מוקדמים.

מה הטיפול ברעלת היריון?

הטיפול המוחלט ברעלת היריון הוא לידה ויציאת העובר והשליה. ההחלטה על מועד הלידה תקבע על פי גיל ההיריון וחומרת המחלה, כאשר ברעלת היריון חמורה בשבועות 32-34 ויותר, מומלץ על סיום מיידי של ההיריון. סביב הלידה מומלץ לקחת מגנזיום, שתורם להקטנת הסיכון להופעת פרכוסים ביולדת. כאשר רעלת היריון חמורה מתפתחת בשבועות מוקדמים יותר משבוע 32, ניתן לטפל בהשגחה וטיפול בתרופות להורדת לחץ דם לפי צורך, בהתאם לחומרת התסמינים ולהתקדמות המחלה.

ברעלת היריון קלה ניתן לבצע מעקב עד שבוע 37+0, ובכל החמרה לשקול לידה מוקדמת. החל משבוע 37+0 מומלץ לילד כל מקרה של רעלת היריון ללא תלות בחומרה.

כיצד ניתן להפחית סיכון לפתח רעלת היריון?

לנשים הסובלות מיתר לחץ דם או מסוכרת מומלץ להרות כאשר מחלת הרקע שלהן מאוזנת בצורה אופטימלית. כמו כן מומלץ לנשים אלה לפנות לרופא המטפל טרם ההיריון על מנת לברר האם קיימת פגיעה באיברים כגון לב, עיניים וכליות. לנשים הסובלות ממשקל עודף מומלץ לרדת במשקל טרם ההיריון.

המלצות ארגון הבריאות העולמי לטיפול המפחית סיכון לרעלת היריון מחלקות את הנשים ההרות לשתי קבוצות – אלו שנמצאות בסיכון גבוה לפתח רעלת היריון, ואלו שלא. לנשים בקבוצת הסיכון הגבוה מומלץ לקחת אספירין במינון נמוך (75 מ"ג ליום) מסוף השליש הראשון להיריון ועד הלידה.

חלב שקדים. ShutterStock
צריכת הסידן בישראל נמוכה בחצי מהכמות המומלצת ליום/ShutterStock

כאשר התזונה היומיומית של נשים שנמצאות בסיכון מוגבר ללקות ברעלת היריון, דלה בסידן (פחות מ-1,000 מ"ג סידן ליום), ממליץ ארגון הבריאות העולמי לקחת תוספת סידן במינון 1000-2500 מ"ג ליום כאמצעי מונע להתפתחות רעלת היריון וכן על מנת לספק את צרכי העובר המתפתח. יש לציין כי המלצה זו לא אומצה על ידי החברה הישראלית למיילדות וגינקולוגיה בהעדר מידע מספק. לנשים בסיכון נמוך לפתח את המחלה, ואשר התזונה היומיומית שלהן דלה בסידן, ממליץ ארגון הבריאות העולמי לקחת תוספת סידן במינון 1000-2000 מ"ג ליום.

אילו תוספים כדי לקחת?

תזונה המכילה כמות מספקת של סידן עדיפה על נטילת תוספת סידן. עם זאת בסקר בריאות ותזונה לאומי שנערך בישראל על ידי משרד הבריאות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנים 1999-2001 (סקר נוסף מתוכנן להתבצע ב-2014-2016) קבע כי הצריכה היומית של סידן בישראל נמוכה בהרבה מהמומלץ בכל קבוצות האוכלוסיה. בקרב נשים הצריכה היומית הממוצעת של סידן הייתה נמוכה מ- 500 מ"ג ליום, שהיא 50% מהרמה המומלצת. אם צריכת הסידן במהלך ההיריון נמוכה מהדרוש ישתחרר סידן מעצמות האם על מנת לספק את צרכי העובר, ומסת העצם שלה תדלדל.

בנוסף, ויטמין D חיוני גם כן בשלבי ההיריון הוא מסייע לספיגת הסידן בגוף, וכמו כן עוזר להתפתחותם התקינה של השלד והשיניים בעובר וחיוני לפעילות מערכת החיסון. המקור העיקרי לויטמין D הינו יצור עצמי בעור כתוצאה מחשיפה לקרני שמש ותזונה. חסר ויטמין D מעלה סיכון להתפתחות סוכרת היריון, הפרעה בגדילה התוך רחמית של העובר, לידות מוקדמות וניתוחים קיסריים.

לנשים עם חסר ויטמין D (רמה נמוכה של מ-20 ננוגרם למיליליטר בדם) מומלץ לקחת תוסף D במינון 1000-2000 יחידות בינלאומיות ביום. ואולם, אין מידע מספק לגבי תרומה אפשרית של ויטמין D להפחתת הסיכון להתפתחות רעלת היריון, ואין המלצה לקחת תוספת ויטמין D לצורך מניעת רעלת היריון.

ד"ר מיכל זיצ'ק היא רופאה בכירה באגף נשים ויולדות, המרכז הרפואי שיבא

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully