מוות הוא נושא מרתק שככל הנראה ימשיך להעסיק את כל בני האדם על כדור הארץ עד שמישהו ימציא גלולה לעצור אותו, או עד שיימצא מעיין הנעורים. ההליכה אל הלא הנודע, והעובדה שאף אחד, כמעט, לא שב כדי לספר, הופכת את המוות לחידה הקיומית הכי גדולה. ומי יכול לענות עליה יותר טוב מהאיש שמת פעמיים וחזר כדי לספר.
בדיון שנתקיים אתמול באתר הפורומים reddit, סיפר גבר בריטי, שנותר בעילום שם, כיצד תאונת אופנוע ונטילת יתר של משככי כאבים, גרמו לו לעבור לצד השני, כל פעם לשתי דקות, ולחזור כדי לענות על שאלות: על התחושה של המוות, האם יש חיים אחרי ומה זה האור הלבן שכולם מספרים עליו?
"בשתי הפעמים פשוט לא הייתי שם", צוטט הגבר באטלנטיק. "הכל היה ריק שחור, ולא היה לי מושג מה קורה. הייתי מתאר את זה כמו שינה בלי חלומות. אתה מתעורר, ונדמה לך שישנת המון זמן כשבעצם עברו רק 15 דקות".
על חווית הטרום מוות, סיפר כי בפעם הראשונה, בתאונת האופנוע הוא הרגיש שהוא הולך למות, ואילו בפעם השנייה לא היה לו מושג. "הייתי בכאבים נוראיים, לקחתי משככים ופתאום הכל נגמר. התעוררתי לאחר מכן ושוב הכל כאב", סיפר.
לא מעט אנשים כבר תיארו בעבר חוויות של "כמעט מוות" שחוו. בתיאורים, האור הלבן, המנהרה השחורה והקור כיכבו לא מעט. במקרה שלו, הוא מספר, הוא לא זוכר דבר מאלה.
לא מאמין באלוהים וגן עדן
אחרי שעבר את שתי החוויות של המוות הוא מעיד כי אחרי השוק הראשוני הוא מבין היום שהמוות פחות מפחיד ממה שציפה. "היום אני יודע שמוות זה כמו שינה. כשאתה מת אתה פשוט לא קיים, אז אין לך באמת ממה לדאוג".
ומה עם החיים אחרי המוות? "תמיד הייתי אטאיסט ואני עדיין לא מאמין בגן עדן או באלוהים. לפחות לא עבור עצמי. המחשבה שמובילה אותי היא לא מה שאני עברתי אלא מה שהמשפחה שלי עברה. אני חושב שאף אלוהים לא היה מעביר משפחה בכזה ניסיון", אמר. הלקח שהוא למד מהניסיונות הוא שההישגים האישיים לא משנים כשאתה מת, אלא רק הדרך שבה השפעת על האנשים לפני. "מוות הוא מוות, ברגע שאתה מת זה נגמר", אמר. בכל מקרה, כמעט נגמר.