למה ילדים לאמהות מבוגרות נמצאים בסיכון לתסמונת דאון?

מחקרי עבר כבר הראו כי גיל מתקדם של האם הוא גורם הסיכון העיקרי שמשפיע על ההסתברות של ילד להיוולד עם תסמונת דאון. כעת, חוקרים מאוניברסיטת אלברט איינשטיין בניו יורק סבורים כי מצאו פיתרון לשאלה שמעסיקה אנשים בכל העולם – מה גורם לכך שילדים לאימהות מבוגרות יותר נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בתסמונות גנטיות?.

בכל היריון מבצעים בדיקות סקר לבדיקת מידת הסיכון לתסמונת דאון, תסמונת שנגרמת כתוצאה מנוכחות של כרומוזום עודף (כרומוזום 21), כאשר ככל שגיל האישה עולה, כך מחשבים את הסיכון גבוה יותר, מכיוון שמחקרים הוכיחו שקיים קשר בין גיל האם למידת הסיכון. המחקר המודבר הוא הראשון שמצא רמז למקור הקשר הזה.

כדי להבין את התגלית החדשה חשוב להבין תחילה את התהליך שעוברים תאי המין של בני האדם, הביציות והזרעים. תאים בגוף האדם מכילים חומר גנטי שמסודר ב-46 כרומוזומים הבנויים מ-23 זוגות, 22 רגילים וזוג אחרון שהוא כרומוזומי המין (X ו-Y).

כאשר תאי הגוף מתחלקים, הם מתחלקים באופן כזה שבו המטען הגנטי במלואו עובר לתאים החדשים, בתהליך שקרוי מיטוזה. כאשר תאי זרע וביצית נוצרים, אותם תאי המין מתחלקים בתהליך שנקרא מיוזה, אשר בסופו נוצרים תאים שנושאים מחצית מהמטען התורשתי, כלומר, כל תא זרע או ביצית מכיל רק 23 כרומוזומים, שזה רק חלק אחד מכל זוג כרומוזומים מקוריים. המטרה הסופית כמובן היא ששילוב של זרע וביצית ייצור תא חדש שמכיל מטען גנטי שחציו מהאם וחציו מהאב.

יחד עם זאת, עוד במהלך תהליך היצירה של תאי המין מתרחש תהליך נוסף שקרוי רקומבינציה (שחלוף), שהוא תהליך קריטי שמטרתו גיוון גנטי של המינים באמצעות החלפה של חומר גנטי בין הכרומוזומים. הודות לרקומבינציה, תאי זרע וביצית מכילים שילובים חדשים של תכונות גנטיות בהשוואה להוריהם, וזאת לשם שמירה על המגוון הגנטי של המינים.

המחקר הנוכחי טוען כי הסיכון המוגבר לבעיות כרומוזומליות דוגמת תסמונת דאון יכול להיות מיוחס לתהליך הרקומבינציה, שבו זוגות של כרומוזומים מחליפים ביניהם חומר גנטי רגע לפני שהם נפרדים לתאי מין. החוקרים מאוניברסיטת אלברט איינשטיין פרסמו את תוצאות מחקרם בכתב העת Nature Communications, ולפי מסקנותיהם מדובר ברמז המשמעותי ביותר עד כה בנוגע למנגנון מאחורי העלייה בסיכון לתסמונת דאון.

לצורך המחקר השתמשו החוקרים בנתונים גנטיים של למעלה מ-4,200 משפחות בעלות לפחות שני ילדים. הנבדקים ביצעו בדיקה גנטית פשוטה באמצעות ערכה שנשלחה לבתיהם. בזכות הבדיקות והסכמת המשתתפים הצליחו החוקרים לבצע ניתוח של למעלה מ-645 אלף אירועי רקומבינציה בין המשתתפים. הם גילו כי ככל שגיל האם היה מבוגר יותר, כך עלה מספר אירועי הרקומבינציה שמועברים מהאם לילד.

המחקר מצא כי התהליך של רקומבינציה עשוי להיות פחות מוסדר באמהות מבוגרות, מה שעלול לגרום למספרים לא תקינים של כרומוזומים שונים כולל כרומוזומי המין. למרות שכבר במשך שנים רבות ידוע כי שיעור הרקומבינציה משתנה על פני הגנום האנושי, ההשפעה של גיל ההורים על התהליך היתה פחות ידועה. צוות המחקר הנוכחי טוען כי השיעור הגבוה יותר של רקומבינציה שנצפה בכרומוזומים של אמהות מבוגרות יכול לרמוז כי תהליך הבקרה ההדוק על התהליך החשוב הזה נחלשת עם גיל. יחד עם זאת, לא נמצאו שינויים דומים בתהליך הרקומבינציה בקרב האבות שהשתתפו במחקר.

המחקר החדש, אף שאין לו בשלב זה שימוש קליני, מוסיף רבות להבנה שלנו של תהליכים ביולוגים בסיסיים. התהליכים שמטרתם שימור הגזע האנושי באמצעות יצירת גיוון עלולים להוות הגורם להתפתחותן של מוטציות גנטיות בגלל תקלות של תהליכים אלה.

לעת עתה הדרך העיקרית לאבחן תסמונת דאון ותסמונות גנטיות אחרות היא באמצעות בדיקות סקר שכוללות בדיקות אולטרסאונד ובדיקות דם. כיום ישנה גם בדיקה משולבת אשר מבוצעת באמצעות שילוב של שקיפות עורפית ובדיקת דם לחלבונים PAPP-A ו- HCG בשבועות 10-13 להיריון, בדיקה שמאתרת למעלה מ80% מהעוברים שלוקים בתסמונת דאון. כמו כן, קיימות גם בדיקות סקר נוספות כדוגמת תבחין משולש ותבחין מרובע, ואפילו בדיקות דם שמאפשרות גילוי של DNA עוברי בדם האם (מבוצעת באופן פרטי בלבד בשלב זה).

במקרים שבהם עולה חשד גבוה בבדיקות הסקר ובקבוצות סיכון – ימליץ הרופא שמבצע את מעקב ההיריון לבצע גם בדיקת סיסי שלייה (עד שבוע 13) או בדיקת מי שפיר (לאחר שבוע 16 של ההיריון). הבדיקות ניתנות חינם לנשים אשר גילן הוא 35 ומעלה בעת הכניסה להיריון.