האם אי פעם תהיתם איך מילדים שאוהבים רק במבה ושוקולד אנחנו הופכים לאכלני זיתים, אבוקדו ואנשובי? סקר חדש שנערך בבריטניה בקרב כ-2,000 משתתפים מצא כי בתחילת גילאי ה-20 הטעם שלנו משתנה ואנחנו מתחילים לאהוב אוכל עם טעמים מורכבים יותר. אף על פי כן, לא עם כל הטעמים אנחנו מסתדרים, וכל מבוגר בממוצע ימצא לפחות שני מאכלים שהם לא ממש הטעם שלו.
רשימת המזונות שנכנסה אל הסקר כללה צדפות, גבינת ברי, גבינת עיזים, אנשובי, דג מקרל, זיתים, אבוקדו, צדפות, שום, תרד ועוד. התוצאות הראו כי גבינת העיזים הייתה הטעם אותו הכי התקשו לקבל המשתתפים, והגיל הממוצע להיכרות והתחברות עם הטעם שלה היה 28. לגבינת ברי הגיעו המשתתפים רק בגיל 24, לאבוקדו ואספרגוס בגיל 23 ולזיתים בגיל 25.
חוקרים טוענים כי השינוי בבלוטות הטעם נובע מכך שתינוקות נולדים עם כ -30 אלף בלוטות טעם, אך בבגרות רק שליש מהן נשארות, מה שמוריד את הרגישות ממזונות חריפים בעלי טעם מורכב יותר ומאפשר ליהנות מהם. עוד מרכיב שנמצא כמשפיע הוא הסביבה התזונתית שבה גדלתם, אילו ארוחות אכלתם בבית הספר, והאם למשל פגשתם חברים שמגיעים מרקעים שונים וטעמים אחרים. לראייה, המקום בו רוב המשתתפים בסקר ניסו מאכל חדש היה בעת ארוחה עם חברים.
על גבי הלשון מפוזרות בליטות קטנות, שנקראות פקעיות טעם ומשמשות כקולטני הטעם. לכל טעם יש קולטן, ויש כאלה שחשים מתיקות ואחרים רגישים למליחות, וכך הלאה. הקולטנים מעבירים את התחושות מהלשון אל המוח, באמצעות מובילים עצביים והמוח מפענח את האותות, ומעביר לנו את תחושת הטעם.
אבל לא רק לבלוטות הטעם יש אחריות על ההעדפות הקולינריות שלנו. לסביבה המקיפה אותנו חשיבות רבה, וזכרונות של אוכל או ריחות יכולים להתפרש כשנאה או אהבה של מאכל כלשהו, אפילו אם לא טעמנו אותו בעשור האחרון. גם לתזונה שאמא שלנו אכלה בזמן ההיריון, והאכילה אותנו לאחר מכן כילדים יש השפעה מכרעת על הטעם שנתפח במזון בהמשך חיינו.
איזה אוכל שלא יכולתם בעבר לחשוב אפילו להכניס אותו לפה, נמצא היום ברשימת המועדפים שלכם? ספרו לנו בפייסבוק של וואלה בריאות.