בשורה טובה לפולניות שבינינו: התלונות עובדות. כל מה שצריך לעשות הוא לדעת להתלונן בצורה נכונה. במחקר חדש שבחן את הקשר בין מיקוד בהווה, אושר וביטויים של רוגז נמצא כי אנשים שמתלוננים בתקווה להשיג תוצאה כלשהי, שמחים יותר מאלה שעושים זאת רק לשם תשומת הלב.
המחקר שפורסם בכתב העת Social Psychology בחן כ-400 סטודנטים. הנבדקים מילאו שאלונים שמדדו את הסיפוק האישי שלהם בחיים, מידת האושר, חיוביות, שליליות, מצב רוח ומערכות יחסים. תוצאות המחקר הראו כי אנשים שממוקדים בהווה הם מאושרים יותר, וכי בניגוד לאחרים, הם נוטים להתלונן מעט וביעילות.
"האסטרטגיה בתלונות היא לדעת מתי להתלונן ובפני מי לעשות זאת", כתב עורך המחקר רובין קובלסקי, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת קלמסון. התלונה היעילה ביותר, לדבריו, היא כאשר משתמשים בטיעונים לוגיים ובעובדות, ויודעים מה רוצים להשיג וממי ניתן להשיג את זה. במחקר קודם שערך הוא מצא כי אנשים עם הערכה עצמית גבוהה יותר, נוטים להתלונן יותר. ככל הנראה בגלל שהם מאמינים כי אם ידברו בקול, הם ישיגו את מה שמגיע להם.
מתי אנחנו משתמשים בתלונות?
חוקרים שעסקו בנושא בעבר מצאו כי אנשים שסבלו מטראומות בחייהם השתמשו בהן כזרז להבעת רגשות. תופעה אחרת הנקראת "ניהול רושם", מתבצעת בחלקה בשימוש בתלונות כדי לחזק ולבנות את הזהות שלנו בפני אחרים. אם תשבו במסעדה ותתלוננו על תפריט היין למשל, רוב הסיכויים שהוא לא ישתנה באותו רגע, אך היושבים לצדכם, כמו גם הסומליה או המלצר, יחשבו שאתם בעלי סטנדרטים גבוהים.
במחקר הנוכחי, קוואלסקי וצוותו בחנו את הקשר בין תלונות לבין המודל הפסיכולוגי שנקרא "חמש התכונות הגדולות", לפיו ניתן לאפיין את האדם על פי חמישה ממדי אישיות: מוחצנות, נועם הליכות, פתיחות מחשבתית, יציבות רגשית ומצפוניות. באופן לא מפתיע, התוצאות הראו כי ככל שאדם היה נעים יותר, כך הוא פחות התלונן.
הנטייה שלא להתלונן יכולה לשמש כחרב פיפיות, ועל אף שאנשים שמוגדרים כנעימי הליכות מתלוננים פחות, להימנעות מתלונות עלולות להיות השלכות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות שליליות. הדחקה של טרוניה או תלונה כלפי הסובבים אותנו משאירה אותנו לבד עם הכאב ויכולה לגרום ללחץ, חרדה ובעיות בריאותיות נוספות. ועם כאלה בעיות, עדיף כבר להמשיך להתלונן.