מספר הילדים הרב המאכלס את הכיתות והגנים במערכת החינוך בישראל הוא בעייה מוכרת. האפשרות לתת יחס אישי ולטפח כל ילד יורדים באופן משמעותי כאשר הגנים עמוסים וצפופים. וזה מורכב עוד יותר כשגני הילדים לגילאי שלוש עומדים על הפרק.
בכל מוסד חינוכי המחנכים עסוקים בטיפוח אינטלקטואלי, רגשי, חברתי וערכי של הילדים. דבר זה כמובן קשה מאוד ליישום כאשר יש 36 ילדים בגן ו-41 ילדים בכיתה. בגני טרום-טרום חובה המצב חמור אף יותר שכן ישנם ילדים שנכנסים לגנים אלו כשהם בני 2.8. ילדים בגילאים אלו, לא רק זקוקים לטיפוח שכלי, רגשי וחברתי, אלא גם במקרים רבים לטיפוח ועזרה פיזיים. חשוב לומר זאת בפה מלא: ילדים בגילאי 2.8 עד 3.5 זקוקים לתמיכה פיזית לאורך כל יום הלימודים בגן.
הדוגמה המובהקת לכך היא שאלת השירותים. ישנם ילדים שאינם גמולים לגמרי מהצרכים בטיטול ולכן הם "מפספסים" וזקוקים לכמה החלפות מדי יום. גם אם הם גמולים, ילדים בגיל זה זקוקים בכל מקרה לעזרה בשירותים, לעזרה בשמירה על היגיינה אישית וכדומה.
חשוב להבין שגילאי לידה עד חמש הם גילאים קריטיים בהם הילד בונה לעצמו את אמונו ואמונותיו אודות העולם שסובב אותו. ילד שנאלץ להמתין זמן רב להיענות לצרכיו הפיסיים הבסיסיים חווה חוויה לא פשוטה. חשוב גם לזכור שבגיל זה גם תפיסת הזמן, היא לא כשל אדם מבוגר. וכך, גם אם ילד ממתין רק 10 דקות עם בגדים רטובים עד שמישהו מאנשי הצוות יתפנה להחליף לו, עבורו 10 דקות אלו נראות כזמן ממושך בו הוא חווה רטיבות (בחורף קור) לעיתים צריבה, בושה ואי נעימות.
תקופה קריטית בעיצוב האישיות
תקופת הילדות המוקדמת היא תקופה קריטית בעיצוב אישיותו של הילד. הביטחון העצמי, דפוסי התקשורת, האמון, מידת הגמישות, מידת הוויסות ועוד תכונות רבות מעוצבות בגילאים אלו. אם בשלב הקריטי הזה לא תינתן לילד הזדמנות לחוות סביבה רגועה, זמינה, נענית, מתייחסת, מגיבה בהתאמה ומטפלת כראוי - חלק מהבניית עולמו הרגשי ילקה בחסר משמעותי.
עניין נוסף חשוב בגלאים אלו הם הערוצים בהם הסביבה ומסריה נתפסים. בגילאים הגדולים יותר המסרים עוברים לא מעט בערוצים וורבאלים, ובשל יכולת ההפשטה הדבר מספיק. ולכן מספיק שהמורה מסבירה במליאת הכיתה את הדברים- וורבאלית, נותנת לילדים משימות לעבודה ועוברת בינהם. בגיל הרך, הערוצים הם בעיקר קונקרטיים ובאים לידי ביטוי בעבודה בקבוצות קטנות ובעבודה פרטנית. עיקר הלמידה וההתקדמות הינה בהקשרים הרבה יותר אינטימיים בשל הקונקרטיזציה הנדרשת. ושוב, אם מספר הילדים כה רב, הסיכוי שהגננת תגיע לכל ילד וילד בעבודה בקבוצות קטנות ובאופן פרטני- יורד משמעותית.
אז למען דור העתיד של מדינת ישראל שגדל כעת וצומח בקרבנו, אנא לפחות לגילאים הצעירים - הוסיפו עוד אנשי צוות, הגבילו את מספר הילדים ל-25 בגן, כפי שמקובל באירופה, ונראה כולנו תוצר של דור חדש הבוטח בעצמו ובסביבתו, עם בטחון עצמי מותאם ועם יכולת וויסות הנדרשת להסתגלות בחיי היום יום.
ד"ר בלהה פריינטה היא פסיכולוגית חינוכית וראש החוג לחינוך במכללה האקדמית אחוה