פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חיים של אבא: אס זוכה, קינג בוכה

      "ילדים נתפשים כתמימים וטהורים, 80 אחוז מהזמן הם באמת כאלה, וקשה לנו להאמין שלפעמים הם מסוגלים לשקר או לרמות, אבל זה ככה", ארז מיכאלי שיחק עם הבן שלו קלפים וחזר עם תובנות מטרידות

      חיים של אבא (מערכת וואלה! NEWS , ארז מיכאלי)
      לא עדיף שלילד יהיה אס בשרוול מאשר צווארון כחול? (צילומים: ארז מיכאלי)

      אין עשן סיגריות סמיך בחלל החדר וגם לא שולחן לבד ירוק שעליו כוסיות משקה וז'יטונים, אבל יש מתח באוויר. אני שם את הקלף האחרון שלי על הערימה וקולט בזווית עין שפתאום, בתנועה מהירה, הוא שלף קלף מתחתית החפיסה, קלף שבלט מעט החוצה, והפך אותו. נסיך. ולי יש רק 9 תלתן. יש! הוא צהל ואסף את ערימת הקלפים אליו. נגמר. הוא ניצח. יש לו את כל הקלפים, הכסף, הבחורות והתהילה, לי יש עכשיו זמן להכין ארוחת ערב ולשטוף כלים.

      אבל זה לא אמור להיות ככה ב"מ-לחמה" – לעולם במלעיל – משחק הקלפים הקלאסי, שתיאורטית אפשר להתחיל אותו בגיל 6 ואם מוותרים על צבא, לימודים וזוגיות, הוא ממשיך ברצף עד למרק של ארוחת הערב בבית אבות. המשחק נגמר בתוך חצי שעה, שלא בדרך הטבע או המזל, כי הילד פשוט, ובכן, קשה לומר זאת במפורש אבל אין דרך אחרת להתנסח – הילד רימה.

      חיים של אבא (מערכת וואלה! NEWS , ארז מיכאלי)
      אצלו אין הפסד בכבוד, יש רק הפסד

      ילדים נתפשים כתמימים וטהורים, 80 אחוז מהזמן הם באמת כאלה, וקשה לנו להאמין שלפעמים הם מסוגלים לשקר או לרמות, אבל זה ככה. הוא אסף את הקלפים בחיוך של מנצחים, והתלבטתי אם להגיד לו שאני יודע. דילמה. אני רוצה שיגדל להיות אדם ישר שמשיג הישגים בזכות חוכמתו וחריצותו, ולא מתאים לי לגדל בבית עוד בכיר במדינת כל נחקריה. שמרתי על זכות השתיקה.

      בינתיים פיתחנו שגרה של קלפנים. מדי יום פרסנו חפיסה על השולחן ודיברנו תוך כדי משחק על המצב, בעיקר המצב בגן. ואני רואה אותו מציץ פה, מעביר קלף לשם, שולף אס משומקום ברגע הנכון, ולא שם לב שאני שם לב להונאה המגושמת שלו, והחדווה שהוא חש בעקבותיה. ואני נותן לו. הרי אבא הוא המן טו ביט הראשון בחיים, ושקרים בודקים גבולות, וקראתי איפשהו שהיכולת לרמות מעידה על יצירתיות ואינטליגנציה, אז שמרתי את הקלפים קרוב לחזה בעניין הזה.

      המשכתי לשחק את המשחק. היה לי ברור שיום אחד אוציא נגדו צו מעצר, אבל בדקתי את הגבולות שלו. יודה או לא יודה, זאת השאלה. הרי נוכלים תמיד מקסימים אותנו, והילד צ'ארמר אמיתי. יש לו מבט ממזרי כמו של פול ניומן ב"העוקץ" וכושר שכנוע כמו של לאונרדו דיקפריו ב"תפוס אותי אם תוכל". אהבתי שאצלו אין הפסד בכבוד, יש רק הפסד, כי ככה זה בעולם הברוטאלי והבינארי שלנו.

      באיזשהו מקום קסם לי קצת שהוא מנסה לשמור על פוקר פייס בזמן שבתחבולות הוא עושה מלחמה. אני מספיק זמן בסביבה כדי לדעת שבמדינה שלנו לא תמיד חיים טוב מעבודה קשה, לרוב רק שורדים בזכותה; הרי כל הירשזון יודע שחוקים נועדו כדי להפר אותם; כל פאינה יודעת שהחוכמה היא לא להיתפס; כל דרעי יודע שאפשר לחזור לעמדת כוח גם אתה עבריין מורשע; ומסביבנו ניצבים חרמנים, טייקונים עם "תספורות" אופנתיות, ולא מעט לובשי בלייזרים ומעשני סיגרים שמתקדמים על גבם של אחרים. נו, אז לא עדיף שלילד יהיה אס בשרוול מאשר צווארון כחול?

      חיים של אבא (מערכת וואלה! NEWS , ארז מיכאלי)
      נוכל שרמנטי ומקסים

      אבל כמו כל נוכל שרמנטי ומקסים, הפושטק הקטן לא עצר. נהנה מהתחושה שהוא עובד על כולם ומצליח, הוא ניסה כל מיני טריקים גם על אחרים. החברים והחברות שלו מהגן לא עלו על הערבוב הכוזב שלו והשליפות ברגע הנכון, ויצאו מהבית בהרגשה שמה לעשות, לילד יש ידי זהב ליד השולחן. לאט לאט החל לזרום אליי מידע – אלה היו הצעקות של אחותו הגדולה – על כך שהילד מסמן קלפים, מחליף מהצד ומשחק לפי החוקים כל עוד הם לצדו.

      לא. לא עוד. לא אצלי. החלטתי לטרוף את הקלפים, לפני שיפתחו לו תיק בפרקליטות. הושבתי את הג'וקר הקטן לפניי, חתכתי חפיסה וחילקתי. מפה לשם קלטתי אותו מציץ כדי לראות איפה הקלפים הגבוהים ולתזמן, ואז כששלף מלך מאי שם כדי לקחת לי מלכה, הפעלתי צ'קלקה ואמרתי לו לעצור בצד. הוא חייך כמו שג'ורג' קלוני חייך אליכם באושן 11, אבל לא הייתה לי כוונה לתת לזה להתפתח לאושן 12 ואושן 13. היה לו ברור שהוא החשוד המידי. ובכן, קייזר סוזה, נתפסת. הבית תמיד זוכה, וזה הבית שלי ילד.

      אסור לרמות, אמרתי לו, אם תרמה אז אף אחד לא ירצה לשחק איתך, ילדים לא ירצו להיות חברים שלך, וגם אם תשחק לפי הכללים תמיד יחשדו בך. ומאז הוא צדיק. כמו הנוכלים האלה שה-FBI מגייס כדי לתפוס נוכלים אחרים, ככה הוא עולה על כל צל הונאה ובדל כזב. אני לא קורא בקלפים, אבל נראה שהוא יגדל להיות אדם ישר ושומר חוק. כן, זאת גישה חינוכית בעייתית במדינת הולילנד שלנו, שבה הפראיירים רק מתחלפים, אבל אני אול אין.

      לדף הפייסבוק חיים של אבא