רוב הנשים שביקרו בחדר לידה בחייהן, אומרות שלא היו מצליחות לעשות את זה בלי הבן זוג שלהן. אם לשפוט לפי תוצאות המחקר החדש של אוניברסיטת קולג' וקינג קרוס הבריטיות, אולי היה עדיף להן בלעדיו.
חוקרים משתי האוניברסיטאות בדקו 39 נשים שחוברו למכשיר שנתן להן פולסים באצבע במשך שעה וחצי, כשכל הזמן הזה בן הזוג שלהן עמד לידן. הפעילות המוחית של הנשים נוטרה והן נתבקשו לדרג את עוצמת הכאב מתוך 11 שלבים. לאחר מכן חזרו החוקרים על הניסוי, הפעם כשבן הזוג עמד בחדר השני. בנוסף, מילאו הנשים שאלונים על מערכת היחסים שלהן עם בן הזוג.
הממצאים הראו כי לא רק שנוכחות בן הזוג בחדר לא הורידה את רמות הכאב, אלא במקרים מסוימים היא אף העלתה אותו. התוצאות שהתפרסמו במגזין Social Cognitive and Affective Neuroscience today מראות, לטענת החוקרים, כי רופאים צריכים לשקול מחדש את המלצתם לנשים לפני כניסה לחדר לידה. זאת למרות, שמחקר עבר הראה כי דווקא נשים שהיו מלוות בבני זוגן בחדר הלידה, נטו לקחת פחות אפידורל.
ד"ר קתרינה פוטופולו מאוניברסיטת קולג' בלונדון, הסביר כי המחקר מצביע על כך שתמיכה של שותף בכאב, צריכה להיות מותאמת למאפייני האישיות של האישה ולדרך ההתמודדות שלה, ולא כברירת מחדל. לטענת החוקרים אופי מערכת היחסים של בני הזוג הוא בעל השפעה מכריעה על הכאב שהאישה חשה במהלך הלידה. זוגות שנאבקים כדי לייצר אינטימיות ביניהם, יתקשו לתפקד בחדר הלידה, מה שיכול להשפיע על כאב שהאם חווה, כתבו. הממצאים הראו כי גם אצל זוגות עם אינטימיות טובה, נוכחות בן הזוג לא הקלה על כאב האישה, אך גם לא החמירה אותו.
"רצינו לבדוק אם מבנה אישיות או אופי של מערכת יחסים יכולים להשפיע על הכאב", הסביר פוטופולו. "אנשים שנמנעים מקרבה עשויים לגלות כי נוכחותם של אחרים משבשת את השיטה המועדפת עליהם להתמודדות עם איומים בכוחות עצמם. וזה עשוי להגביר בסופו של דבר את הכאב".