פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פריצת דרך: חוקרים גידלו שריר במעבדה

      צוות חוקרים הצליח לפתח במעבדה רקמת שריר שמגיבה באופן זהה לשרירים שנמצאים אצלנו בגוף. פריצת הדרך המדעית תעזור לחוקרים במציאת תרופות חדשות והיא מהווה צעד נוסף בהפסקת הניסויים בבני אדם ובבעלי חיים

      רקמת שריר (ShutterStock)
      עוד צעד בדרך להפסקת הניסויים בבני אדם ובעלי חיים. רקמת שריר (אילוסטרציה: shutterstock)

      דמיינו לכם עתיד רחוק שבו כדי לנסות מוצר רפואי או תרופה חדשה יוכלו לקחת רקמות אדם שהופקו במעבדה ולבצע בהן כל ניסוי מבלי לפגוע או לסכן אף אדם? דמיינו לכם מצב שבו במקום לבצע תחילה מודלים ניסויים בבעלי חיים אשר לעיתים מגיבים באופן שונה מאיתנו לחומרים מסויימים יוכלו לבצע אותם ישירות ברקמה אנושית מבלי שאיש או בעל חיים יהיו בסיכון?

      במחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת Duke בארה"ב נחשף החודש גילוי מעורר השראה. בניסוי גודלו לראשונה תאי שריר אנושיים אשר מגיבים כתאי שריר רגילים בגוף לגירויים חיצוניים, דוגמת תרופות שפועלות או משפיעות על שרירי הגוף על ידי גירוי אותות חשמליים. צוות החוקרים טוען כי מדובר בפריצת דרך שתוביל לכך שבדיקות של תרופות חדשות וחקר מחלות שמערבות את השריר יוכל מעתה להתבצע עם אפס סיכון ובתנאים של גוף אמיתי.

      כבר כיום ישנם מודלים של תאי שריר אנושיים אולם הם אינם מאורגנים ומתפקדים באופן זהה לזה של תאי שריר אמיתיים. השיטה של הקבוצה שערכה את הניסוי הייתה ליצור באמצעות הנדסת רקמות מתקדמת יחידות של צרורות תאי שריר במבנה דומה לאופן שבו מאורגנים תאי שריר בגוף האדם. החדשנות היא לא רק היצירה של הרקמות, אלא גם התגובה של המבנים הללו, שהייתה דומה מכל בחינה לתאי שריר בגוף.

      פיתרון לבעיות אתיות

      בתעשייה הביו-רפואית פועלים שני כוחות שלעיתים הם מנוגדים. מצד אחד לא ניתן להכניס לשימוש פיתוח רפואי מבלי להוכיח את יעילותו או היעדר נזק על בני אדם ומצד שני מבחינה אתית יש לחץ להקטין ככל שניתן את הניסויים בבעלי חיים. בנייה של מודל "דמוי-אנושי" תאשפר להשיג את שתי המטרות הללו.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      מודל "דמוי אנושי" (אילוסטרציה: ShutterStock)

      למרות ההתקדמות הרבה ביצירה של מודלים חוץ גופיים לכבד, ריאות ורקמות לב, דווקא בתחום של שרירי שלד אנושיים ההתקדמות עדיין מוגבלת. הדבר קריטי דווקא לאור העובדה שמחלות רבות שפוגעות ביכולת העצבוב של שרירים ומחלות שגורמות לדיסטרופיה (פירוק) של שרירי השלד, עדיין לא זכו לטיפולים שיצרו באמת מהפיכה בטיפול כנגדן.

      העתיד כבר כאן

      המודל הנוכחי נבנה באמצעות לקיחת תאי שריר צעירים והם גודלו בתוך מודל תלת מימדי עד ליצירת המבנה הסופי דמוי שריר אדם. כדי להוכיח את הדימיון הפיזיולוגי, הפעילו החוקרים על קבוצות השרירים מניפולציות שונות.

      כאשר השרירים הופעלו באופן מוגבר הם עברו היפרטרופיה, שהיא גדילה שמתרחשת בשריר שמתחזק - כפי שקורה כאשר מבצעים אימון של קבוצת שרירים בגוף. כאשר טופלו בתרופות שידועות ברעילותן או השפעתן לרעה על שרירי הגוף, השרירים במעבדה עברו תהליכים דומים לאלה שעוברים על שרירי הגוף. בתגובה לגירוי חשמלי דומה לזה שמפעילים העצבים על שרירי הגוף למשל, גם השרירים במעבדה התכווצו באופן ספונטני והגיבו בעווית והתכווצויות.

      תוצאות החוקרים הדגימו כיצד המודל של השרירים מחקה את תגובותיהם הטבעיות של תאי שריר בגוף שלנו. בעתיד תהיה אפשרות אפילו לקחת את הטכניקה צעד אחד קדימה ובאמצעות ביופסיות מחולים, לגדל מודלים מעבדתיים של השריר החולה ולנסות ליצור טיפולים וניסויים שיאפשרו לרפא מחלות שכיום עדיין רחוקות מפיתרון.