האמת מאחורי התופעות המוזרות של הגוף

ישבתם פעם ברגליים משוכלות וקמתם צולעים? לתופעה הביזארית הזו יש שם לא פחות מוזר והיא קרויה פאראסתזיה (paresthesia). היא נגרמת כתוצאה מלחץ שמופעל על עצבים ספציפיים. כאשר מישהו נרדם עם היד מעל לראש למשל, או יושב ברגליים משוכלות, עלול להיגרם לחץ עודף על עצב מסוים, שמפסיק לשלוח דחפים עצביים לכיוון עמוד השדרה.

כאשר נוצר לחץ על המערכת של כלי הדם הזעירים שכל תפקידם הוא לספק את חומרי הגלם לפעולת העצבים, תאי העצב מתחילים לפעול באופן חריג ואנחנו מרגישים תחושת "הרדמות" של האזור שממנו מעביר העצב "הלחוץ" דחף תחושתי. מחקרים הראו כי לחצים חיצוניים בעוצמה של 1 ק"ג לסנטימטר מרובע למשך כ-2 דקות, יכולים לגרום לחוסר תחושה, לפעילות עצבית לקויה ולחולשת שרירים.

החדשות הטובות הן שברגע שמרפים את הלחץ מהעצב חולפת גם תחושת הנימול. זה קורה בדרך כלל בתוך מספר שניות עד מספר דקות עד שהעצב חוזר לתפקודו הרגיל. בזמן התהליך עלולים לחוש קצת עקצוצים (תחושה שדומה לדקירות של סיכות), אך הם חולפים תוך כמה דקות מעצמן.

למרות מה שמרביתנו חושבים, אין קשר בין תחושת הנימול שנגרמת כתוצאה מלחץ או רטט חוזר שמופעל על עצב, לבין חסימה של דם לאיבר כולו. יד או רגל שנרדמת מערבת הפרעה באספקת הדם לעצב ואפשר לחוש דופק תקין שמבטא זרימת דם טובה לגפה "הרדומה". בניגוד גמור לכך, מצבים בהם נגרמת חסימה מלאה של כלי דם שמספקים דם לגפה הם מצבים מסכני חיים שדורשים התערבות רפואית מיידית.

בריין פריז (Brain freeze) או ice-cream headache הוא למעשה סוג של כאב ראש קצר טווח בדרך כלל קשור לצריכה של מזונות או משקאות קרים. הקפאת המוח מתרחשת כאשר משהו קר מאוד נוגע בחלק העליון של החיך, בעיקר כשמזג האוויר הוא חם מאוד, ואנשים צורכים מזון קר מהר מדי.

מדענים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד שחקרו את התופעה גייסו מתנדבים בריאים שהתבקשו ללגום מי קרח דרך קשית, כך שהנוזל בא באופן מיידי במגע עם החך העליון שלהם. בעת השתייה השתמשו החוקרים באולטרסאונד דופלר (אמצעי למדידת זרימות דם). הם גילו כי התחושה של קיפאון מוחי נגרמת ככל הנראה בשל עלייה דרמטית ופתאומית בזרימת דם בעורק המוח הקדמי. כאשר הראה האולטרסאונד כי העורק התכווץ, העידו הנבדקים כי תחושת הכאב המקפיאה התפוגגה. המדענים הצליחו לגרום להתכווצות של העורק על ידי מתן מים חמים בשתייה.

מחקרים אחרים שנעשו בנושא הראו כי אנשים שסובלים ממיגרנה רגישים יותר לקיפאון מוחי. העובדה הזאת הובילה את החוקרים למסקנה כי ייתכן ויש קשר או דימיון בין המנגנונים שגורמים לשתי התופעות. ההבנה כי שינויים מקומיים בזרימת דם במוח עלולים לגרום גם לסוגים אחרים של כאבי ראש יכולה לכוון את הטיפול, בחלק מהמקרים לפחות, לתרופות שמונעות או מפחיתות את התרחבות כלי הדם במוח כדי להקל על כאב ראש, בדומה לאפקט של קפאין להקלה על מיגרנות.

אותה תופעה מוזרה שגורמת לטיקים ועוויתות של העפעף היא למעשה תופעה נפוצה למדי. הכינוי הרפואי שלה הוא בלפרוספזסם (blepharospasm) ולרוב העווית קורית בעפעף התחתון של עין. רוב העוויתות של העפעף מופיעות ונעלמות מעצמן לאחר כמה שניות עד דקות בודדות, אף שבמקרים נדירים הן יכולות להימשך שבועות או אפילו חודשים.

הסיבות לבלפורוספזם אינן ידועות, אבל בעיות שונות בהולכה העצבית נקשרו לתופעה. אצל רוב האנשים התופעה קשורה לאחד מהגורמים הבאים: עייפות, מתח, צריכת קפאין מוגברת, צריכת אלכוהול, יובש בעיניים ואימוץ יתר של העיניים. הימנעות מהטריגר יכול כמובן למנוע את הופעת התופעה.

אף שעווית העפעף בצורתה הפשוטה היא תופעה שפירה שאינה מרמזת על בעיה רפואית, קיימים מספר סימנים שדורשים בירור נוסף. הסימן הראשון הוא אם יותר מבן משפחה אחד סובל מהתופעה, אז קיים חשד שמדובר בתסמונת גנטית כמו למשל תסמונת טורט. הסימן השני, הוא אם קיימים שינויים במבנה הפנים או א-סימטריה חדשה בפנים, מה שמרמז על פגיעה בעצב הפנים כתוצאה מדלקת או במקרים מסויימים עלול להצביע על אירוע מוחי. הסימן השלישי הוא שהרעד של שרירי העפעף מופיע למשך פרקי זמן ארוכים או שהוא מערב שרירים נוספים באותו הצד של הפנים.

המצב בו העווית מתחילה בעפעף ועוברת לשרירים נוספים כמו הלחי וזווית הפה באותו צד של הפנים, קרויה עוויתות בחצי הפנים (hemifacial spasm) היא שונה מהעווית הרגילה של העין והיא יכולה לרמז על בעיה נוירולוגית שדורשת בירור נוירולוגי בסיסי. במצב כזה, לעיתים טיפול תרופתי יקל על התסמינים ובמקרים מסוימים אף הזרקות בוטוקס יכולה להיות יעילה להפסקת התופעה.

רוצים שנכתוב על התופעות המוזרות שמציקות לכם? כתבו לנו בפייסבוק