אם הייתם צריכים לנחש איזו עבודה הכי מדכאת את בעליה במה הייתם בוחרים? האם זה היה עובד מפעל שעוסק בעבודה סיזיפית ומונוטונית, מלצר שמשרת אנשים או אולי בכלל רואה חשבון שכל היום מתעסק עם מספרים?
מחקר שפורסם החודש במגזין Social Psychiatry and Psychiatric Epistemology בחן למעלה מ-200 אלף עובדים ב-55 תעשיות ומקומות עבודה שונים בארה"ב. התוצאות המעניינות הראו כי אחוזי הדיכאון הגבוהים ביותר הופיעו אצל נהגי תחבורה ציבורית (16.2%), מעט אחריהם עובדי הנדל"ן (16%) ובמקום השלישי העובדים הסוציאלים (14.4%). רמות הדיכאון הנמוכות ביותר נמצאו אצל אלה שעובדים בעסקי השעשועים, הספורט והנופש (6.9%). הממוצע, עמד על כ-10.5% בכל התעשיות השונות.
רמות הדיכאון אצל עובדים אינן דבר של מה בכך, והן חשובות לא רק לרווחת העובד אלא גם למעביד. מחקרי עבר מצאו כי דיכאון ומצבי רוח אצל עובדים עלולים לעלות לכלכלה עשרות מיליונים של דולרים בשנה, זאת עקב ירידה בתפוקת העובדים.
ההשערה של עורכי המחקר מאוניברסיטת סינסנטי באוהיו ומהמרכז לבקרה ומניעת מחלות בארה"ב, באשר לתוצאות, היא כי העובדים שנמצאים בעבודות שדורשות מגע ישיר עם קהל ולא כוללות פעילות פיזית נמצאו כמדכאות ביותר. ההשערה הזו אולי יכולה להסביר את העבודה שעובדי מכרות פחם ופועלים שעוסקים בעבודות בניה בכביש היו ברשימת הפחות מדוכאים (מתחת ל-8%).