ליקוי הראיה שפוגע בשליש מהאוכלוסייה

הילד שלכם נוהג לשבת מאוד קרוב לטלוויזיה, ומפעם לפעם מצמצם את עיניו? אם תהיתם לפשר העניין, ישנה סבירות שהוא לוקה במיופיה, ורצוי לגשת ולהיבדק. מיופיה (קוצר ראייה) הינה ליקוי הראייה הנפוץ ביותר מבין ליקויי הראייה הקיימים וכשליש מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת ממנה ברמות ובמידות חומרה שונות. זוהר רביב, אופטומטריסט בכיר באופטיקנה, מסביר על התופעה.

"בחלק האחורי של העין נמצאת הרשתית, שבמרכזה נמצאת המקולה, זו הנקודה שאליה אמור להתרכז האור שנכנס לעין. במצב של קוצר ראייה, האור נשבר ומתרכז לפני שהוא מגיע לרשתית כך שנוצר טשטוש בראייה", אומר רביב, . "ככל שמידת הליקוי גבוהה יותר, כך קרני האור מתרכזות רחוק יותר מהרשתית". למעשה, בקוצר ראייה רואים טוב מקרוב אולם לא רואים טוב מרחוק.

פתולוגית: קוצר ראייה המתחיל לפני גיל 6 וחומרתו גבוהה. קוצר ראייה מסוג זה נגרם על ידי התארכות חריגה של גלגל העין, האמור להיות עגול ובמקרים של קוצר ראייה הוא הופך לאובלי וביצתי יותר. התארכות זו של גלגל העין מרחיקה את הרשתית, וכך נוצר קוצר ראייה. בעלי מיופיה מסוג זה הם בסיכון גבוה להתפתחויות של קרעים ברשתית, והיפרדות רשתית בגילאים מבוגרים יותר ומשום כך הם חייבים להיות במעקב צמוד ותמידי אצל רופא העיניים.

קוצר ראייה בגיל בית הספר: מופיע בגילאי 6-18 ומתקדם פרוגרסיבית במידה מתונה. העלייה במספר נעצרת במהלך גילאי 25-30. מחקרים שנעשו, הצביעו על כך שככל שהאוכלוסייה אינטליגנטית יותר, ואנשים משקיעים יותר זמן בלמידה, קריאה או עבודה במחשב, כך בהתאמה קוצר הראייה גבוה יותר והתקדמותו תהיה מהירה יותר. אם קצב גדילת המספר בקבוצת ילדי בית הספר במערב הוא בסביבות חצי מספר בשנה, בהונג קונג לדוגמא קצב גדילת המספר שנמדד הוא 0.8 בשנה.

בגיל המבוגר: מופיע בגילאי 20-40 ובדרך כלל הוא מתאפיין במאמץ רב כתוצאה מקריאה מרובה או עבודה ממושכת מול מחשב. קוצר ראייה זה נחשב למתון יותר ולא מגיע לרמת חומרה גבוהה, אולם עדיין מצריך טיפול ותיקון ראייה.

1. גנטיקה: זוהי הסיבה הראשית למיופיה. כאשר לאחד מההורים או לשניהם יש קוצר ראייה, ישנה סבירות גבוהה שגם ילדיהם יקבלו זאת בתורשה.

2. קריאה מרובה ועבודה ממושכת מול מחשב.

3. חוסר באור: אדם שנמצא הרבה בסביבה חשוכה, הדבר מגרה גדילה של גלגל העין.

"אדם שסובל מקוצר ראייה גבוה (מעל מינוס 6 ), חשוף לסיבוכים כמו: קרעים ברשתית והיפרדות רשתית. בגילאים מבוגרים יותר אנשים אלו יהיו בעלי נטייה גדולה יותר לפתח קטרקט, גלאוקומה וניוון מקולרי, ולכן חייבים להיות במעקב צמוד של רופא", אומר רביב.

רביב מציין שמיופיה מתגלה בבדיקה אצל אופטומטריסט או רופא עיניים מומחה לילדים. בבדיקה הזו מודדים את עוצמת שבירת קרני האור בעין, על ידי מכשור הולם. בדיקת ילדים ראשונה אצל רופא העיניים נעשית בעזרת טיפות מיוחדות הגורמות להרחבת האישונים. לאחר אבחון המיופיה, אופטומטריסט מודד את המספר הדרוש לראייה תקינה ונותן מספר אלטרנטיבות:

משקפיים עם עדשת מינוס: המרחיקה את קרני האור, ומביאה אותן לרשתית, לנקודה שאליה הן אמורות להגיע במקולה.

עדשות מגע עם מספר מינוס: ישנן עדשות מסוגים שונים: עדשות יומיות - המומלצות ביותר מבחינת סטריליזציה. עדשות חודשיות – שיש להשרות בלילה בתמיסה מיוחדת, המחטאת ומנקה אותן. עדשות מגע רכות או קשות קבועות – שניתן להשתמש בהן בין שנה וחצי לשנתיים.יש לציין, שהמסקנות שהגיעו אליהן בתחום בריאות העיניים היא, שהחלפה תכופה של עדשות מומלצת יותר.

מולטיפוקל: משקפיים או עדשות מגע, עדשות אלו מפחיתות מהעומס על המערכת האופטית של העין ועל ידי כך מעכבות קצב גדילת גלגל העין. נועד במיוחד למי שמפתח מיופיה פרוגרסיבית מגיל צעיר.

אורתו-קיי: עדשה קשה שישנים איתה בלילה, המותאמת אך ורק על ידי אופטומטריסט מומחה. עדשה זו מפעילה לחץ מתון על הקרנית ומשטיחה אותה מעט. וכך, במהלך היום הקרנית שטוחה יותר וקרני האור נשברות פחות חזק. עדשה זו מתאימה למספרים נמוכים (עד מינוס 4) ולא מתאימה לבעלי צילינדרים.

ניתוח לייזר: נעשה אצל רופא עיניים מומחה. בניתוח משטיחים את הקרנית באופן כירורגי ומתקנים את קוצר הראייה. כמו בכל ניתוח, ישנם סיכונים ותופעות לוואי, מה גם, שיש אפשרות לרגרסיה.

מתן אטרופין בריכוז נמוך לעין: הוכח כמעכב קצב התארכות גלגל העין ומיועד לילדים בעלי קוצר ראייה פרוגרסיבי. טיפול זה נעשה על ידי רופא עיניים מומחה.