מחלת הראייה שתוקפת בגיל צעיר

פירוש המילה קרטוקונוס בעברית הוא קרנית חרוטית. זוהי מחלת עיניים הגורמת לעיוות הדרגתי של הקרנית, כך שהיא הופכת דקיקה ומתקמרת בהדרגה, ומשנה את צורתה מצורה סימטרית למעין חרוט (קונוס). התוצאה היא ראייה מטושטשת ומעוותת. זמיר פנקס, אופטומטריסט ברשת אופטיקנה, מחדד את כל העובדות על קרטוקונוס.

"זוהי מחלה שמופיעה בדרך כלל לרוב בסוף שנות העשרה או תחילת שנות העשרים, והגורם למחלה ברוב המקרים זו הגנטיקה", אומר פנקס, "במקרים מסוימים היא יכולה להיגרם בעקבות דלקות עיניים חוזרות וכרוניות, או דלקת אביבית, שתוקפת בעיקר ילדים, ואחד מאפיוניה זה גרד תמידי הגורם לילד לשפשף את העין".

בנוסף, מדגיש פנקס כי ניתוחי לייזר להסרת משקפיים יכולים לגרום נזק גבוה לקרנית ולהאיץ את הקרטקונוס. בעבר, כיוון שלא היה מכשור למיפוי הקרנית, היה קשה יותר לגלות את הקרטוקונוס, וכך עשו ניתוחי לייזר והורידו שכבה מקרנית שגם ככה הייתה כבר דקה, והדבר רק החמיר את המצב. כיום, ברגע שמזהים קרנית עם קרטוקונוס, שוללים את האופציה לניתוח לייזר.

קרטוקונוס יכולה להתגלות במהלך בדיקת ראייה שגרתית, בבדיקה המכונה "רטינוסקופיה" אצל האופטומטריסט. בבדיקה זו מאירים אור לרשתית ומגלים לרוב אסטיגמציה (צילינדר) גבוהה. בבדיקה של מיפוי הקרנית, תינתן תמונה טופוגרפית של הקרנית, ובה נבחין בבליטה באזור המרכזי תחתון של הקרנית, זהו למעשה הקונוס. בדיקת המיפוי יכולה להתבצע אצל האופטומטריסט או אצל רופא העיניים. בדיקה נוספת הנקראת פכימטריה, המיועדת לבדיקת עובי הקרנית תתבצע אצל רופא העיניים.

פנקס מציין שקרטוקונוס זו מחלה מתקדמת ויש לה שלבי חומרה, ולפיכך מתאימים את הטיפול.

משקפיים או עדשות רכות: יכולים לסייע בשלבים הראשונים של המחלה, בה אין השפעה של ממש על הקרנית.

עדשות קשות: ניתן להיעזר בהן כאשר משקפיים או עדשות רכות כבר לא מסייעים. עדשה קשה מונחת על גבי הקונוס, ולמעשה מבטלת אותו, היא לא מקבלת את צורת הקרנית, כיוון שיש לה את הצורה שלה והיא לא גמישה. העדשה יוצרת משטח אחיד ומשמשת בתור קרנית חדשה וסימטרית. כך האור עובר בצורה יותר טובה ודבר זה משפר את חדות הראייה. ישנן עדשות קשות רגילות למקרים התחלתיים, ועדשות קשות ייעודיות לקרטוקונוס, בעלות קימורים מיוחדים, אולם אחד החסרונות של עדשות קשות הוא שהן פחות נוחות להרכבה ולכן יצרו עדשות היברידיות, שהן חצי קשות וחצי רכות. בעדשה היברידית החלק המרכזי הוא קשה, והחלק ההיקפי הנקרא "חצאית", רך. הרכב זה יוצר מגע נעים ורך יותר עם העין, והחלק המרכזי מאפשר את אפקט העדשה הקשה מול הקונוס.

עדשות סקלרליות: אלו עדשות למקרים חמורים יותר של קרטוקונוס, כאשר עדשות קשות כבר אינן אפקטיביות. סקלרה פירושו לובן העין. עדשות אלו הן בעלות קוטר גדול, היושבות על לובן העין.

קרוס לינקינג (קשרי צילוב): טיפול חדשני לקרטוקונוס, המחזק את הקשרים בין סיבי הקרנית. בטיפול מזליפים ויטמין B2 (ריבופלאבין) לעין ובמקביל חושפים אותה לקרני UVA – קרניים אולטרא סגולות ברמה נמוכה, שלא פוגעת. השילוב של שני הדברים האלה יוצר קשרים בין מולקולות הקולגן של הקרנית ומסייע להקשיח את הקרנית. מטרת הטיפול היא לעצור את הידרדרות הקרטוקונוס ואף הוכח כמוצלח למטרה זו, ולא לרפא אותו.

טבעות: בטיפול זה משתילים שני מקטעים קשיחים ויוצרים מתיחה של הקרנית, ובכך מקטינים את הקמירות. טיפול זה מיועד למקרים שהחולה אינו מסתגל לעדשות קשות בגלל סיבה של אי נוחות, אולם הוא יוכל לבחור בטיפול בעדשות רכות או לחילופין במשקפיים.

השתלת קרנית: כאשר הקרטוקונוס במצב מתקדם וכל טיפול אחר אינו מסייע.

"קרטוקונוס יכול לפגוע בעין אחת או בשתי העיניים. בדרך כלל כאשר מדובר בקרטוקונוס דו עיני יש פער של עד כחמש שנים בין עין לעין. לכן, כאשר מתגלה קרטוקונוס בעין אחת, ממליצים לעשות טיפול של קרוסלינקינג גם בעין השנייה וזאת כדי למנוע התפתחות של קרטוקונוס בעין הבריאה לכאורה", אומר פנקס, "השכיחות של קרטוקונוס היא 1 לכל 2000 איש באוכלוסייה הכללית. בדיקה סטנדרטית אצל האופטומטריסט יכולה לגלות את סימני המחלה, ולכן מומלץ לאנשים צעירים שאינם רואים טוב להגיע להיבדק".