ההתלבטות אורכת לפעמים שנים, אבל ניתוח להסרת משקפיים נגמר תוך מספר דקות וכולל פתיחת חלון טיפולי בקרנית (שכבה דקה ביותר) באמצעות קרן לייזר, ועיצוב מחדש של פני של הקרנית על פי נתוני העיניים שלכם. משהושלם התהליך, הרופא סוגר את החלון הטיפולי. גם ההחלמה מהניתוח קצרה ונמשכת שעות עד ימים ספורים בלבד.
אם מלאו לכם כ- 18 שנים, ואתם סובלים מקוצר ראייה או צילינדר, ובחצי השנה האחרונה לא התרחש שינוי במצב הראייה שלכם (כלומר המספר שלכם יציב) אתם כנראה מתאימים לניתוח. כ?70% מהנבדקים נמצאים מתאימים לניתוח לייזר, ומי שאינו מתאים לניתוח בלייזר, ברב המקרים יכול להיפטר מהמשקפיים באמצעות השתלת עדשה תוך- עינית.
אולם למרות אחוזי ההצלחה הגבוהים מאוד של ניתוח להסרת משקפיים), ההחלטה קשה. אחרי הכל, גם אם קוצר הראייה בלתי נסבל העיניים עדיין רואות באמצעות משקפיים או עדשות מגע.
עוד על ניתוח להסרת משקפיים במרכז הרפואי "עיניים"
כמו להיוולד מחדש
שני לויאני, בת 27 מהר גילה, הרכיבה משקפיים מגיל 10. כשהיתה ילדה המספר היה כמובן נמוך, אבל עם השנים הוא טיפס מעלה בהתמדה. בשירות הצבאי היתה שני תצפיתנית והתפקיד הכביד על העיניים. כשהיתה בת 24, 14 שנה אחרי שהתחילה להרכיב משקפיים, קוצר הראייה היה בלתי נסבל והמספר הגיע ל?6-. כל השנים הללו נמנעה מהרכבת משקפיים, והרכיבה עדשות מגע כבר מגיל 13 הצעיר. "קניתי את המשקפיים הכי יפים שיש, ולא אהבתי את התחושה של המשקפיים על האף, ואת זה שאם מסתכלים בזווית העין לא רואים טוב. לא יכולתי לסבול את זה".
מגיל 20 חלמה שני לעבור ניתוח להסרת משקפיים, אבל חיכתה שהרצון יבשיל. בגיל 24 ניגשה לבדיקה אצל ד"ר יוסף דוייב במרכז הרפואי "עיניים" ונמצאה מתאימה. למרות הרצון הגדול, החשש והססנות עצרו בעדה והיא החליטה לוותר על הניתוח. הרצון המשיך לקנן בה. היא המתינה שנה, ובגיל 25 שוב נבדקה, שוב נמצאה מתאימה ושוב חטפה רגליים קרות. בדיוק לפני שנה, באוקטובר 2013, הרגישה שהעיתוי מתאים, אזרה סופסוף אומץ ועברה את הניתוח. "זה כמו להיוולד מחדש" היא אומרת.
ממה חששת? למה דחית ודחית את הניתוח?
"את נכנסת עם זוג עיניים, שאמנם לא רואות טוב, אבל רואות, ואת לא יודעת איך תצאי. אני יודעת שמבחינה סטטיסטית מספר המקרים שבהם משהו משתבש כמעט אפסי ובכל זאת - כבר היו דברים מעולם וזה קצת מלחיץ. ברגע שאת יודעת שאת בידיים טובות הלחץ יורד. גם בת הדודה שלי עשתה ניתוח אצל ד"ר דוייב. גם אחותי עשתה ניתוח, אמנם לא במרפאת 'עיניים', אבל עשתה. ראיתי הרבה אנשים שעברו את זה והפסקתי לחשוש".
ומטרידות אותך השלכות לטווח רחוק?
"לא. יש לי אחריות לכל החיים. -הבנתי שבמקרים מסויימים המספר יכול לעלות עם השנים. אם יהיה מספר גבוה אגש לעשות ניתוח חוזר. אם יהיה לי רבע מספר אחיה עם זה. אין מה להשוות בין רבע מספר ל?6-". כאישה היה לי חשוב לדעת מה קורה לאחר לידות. הבנתי שבהריונות לעיתים המספר יכול להשתנות באופן זמני וברב המקרים חוזר לעצמו אחרי הלידה.
הכל צלול וחד
יש גם כאלו שעברו כבר כמה לידות ויכולות להעיד שתוצאות הניתוח יציבות. לרעות סוויסה, בת 29 מאשדוד, היה מספר לא גבוה בכלל - רק 1.5-. היא התחילה להרכיב משקפיים בעת נהיגה ואחר כך בלימודים, בקולנוע ומול הטלוויזיה. היא לא הרכיבה את המשקפיים כל היום אבל הייתה תלויה בהם בדברים החשובים. היא לא ניסתה להרכיב עדשות מגע והחליטה מיד שניתוח הוא הפתרון בשבילה. הניתוח, היא אומרת, ענה בעיקר על הצורך שלה בנוחות. לא היה לה נוח להרכיב את המשקפיים, להסיר אותם ושוב להרכיב והיא לא רצתה גם להתעסק בהסרה והרכבה של עדשות מגע.
לקראת חתונתה היא החליטה להעניק לעצמה מתנה ועברה את הניתוח. "מבחינתי זה היה חלק מאיכות חיים, וזאת אחת ההחלטות הכי טובות שקיבלתי. אמנם לא היה לי מספר גבוה, אבל 1.5 זה משקפיים, אין מה לעשות. לא הייתי דבוקה למשקפיים אבל היום אני מבינה עד כמה לא ראיתי טוב לפני הניתוח. עכשיו הכל צלול וחד, וגם הפסיקו כאבי הראש שלי, שנראה לי שהגיעו בגלל שלא הרכבתי את המשקפיים ברצף".
לפני שנתיים, בעקבות רעות, גם בעלה עבר ניתוח ועכשיו כולם רואים טוב בבית. ארבע שנים חלפו מאז הניתוח ובמהלכן ילדה רעות שני ילדים. ההריונות לא שינו דבר במצב הראייה שלה. "אני רואה מעולה, ולא מתחרטת שלא חיכיתי לאחרי ההריונות. להפך - אם כבר, אז אני מתחרטת רק שלא עשיתי את זה מוקדם יותר".
עוד על ניתוח להסרת משקפיים במרכז הרפואי "עיניים"
הכתבה הוכנה בשיתוף המרכז הרפואי "עיניים"