מעבר קל למוצקים

כשתינוק נולד מזונו היחיד והבלעדי הוא חלב אם או פורמולה. הוא יונק או שותה מבקבוק מתחזק, מתפתח ומשקלו עולה מיום ליום. אבל הזמן עובר מהר ועד שהתרגלנו לשגרת ההנקות או לתזמוני ההאכלה מבקבוק פתאום נכנס לשטח שחקן חדש – אוכל מוצק. מתי זה קורה? בעיקרון בגיל 6 חודשים, ולא לפני גיל 4 חודשים.

לא משנה מתי מתחילים הדבר הכי חשוב הוא לעשות את זה באופן הדרגתי ומבוקר ולא להעמיס. החשיפה למוצקים צריכה להיעשות במקביל להמשך ההזנה בחלב אם או בפורמולה, ובחודשים הראשונים לא מדובר בארוחות מלאות שאמורות להחליף את ההנקה או הבקבוק. גם זה יבוא, אבל בשלב מאוחר יותר ואין מה למהר.

מבחינת התינוק המעבר למוצקים נעשה בגיל חצי שנה משום שזהו הגיל בו אצל רוב התינוקות מערכות הגוף (לעיסה, בליעה, עיכול) מבשילות למשימה. יש תינוקות שמוכנים להתחיל התנסויות כבר בגיל 4-5 חודשים ואם נראה לכם שהתינוק שלכם הוא כזה (ואפשר לזהות סימנים לכך, ראו בהמשך) – אפשר להתחיל לחשוף אותו.

אימהות רבות שואלות מה זו בעצם טעימה. התשובה היא שמדובר בהתחלה בכמות מזערית של מזון מרוסק ומעוך בכמות שלא עולה על כפית או שתיים ביממה. זה יכול להיות בטטה, בננה או משהו אחר משולחן האוכל המשפחתי (שאינו מוצרי חלב) שאתם מועכים ומרסקים ומציעים לתינוק כחלק מהארוחה בה כולם ישובים סביב השולחן. התזמון הזה מקנה הרגלי אכילה בריאים כבר מגיל צעיר ובהתחלה ב"שלב הטעימות" מקל על ההתעסקות עם טעימות המזון.

זיכרו שמדובר בהתנסות של טעמים ומרקמים ולא בארוחה או בתזונה חלופית. "מטרת הטעימות היא לאפשר את המעבר ממזון נוזלי למזון מוצק הנחוץ למטרות תזונתיות והתפתחותיות של התינוק ולא להחליף את חלב האם או תרכובת המזון לתינוקות", מסבירה רונית דוייב, המנהלת המדעית של אבוט, יצרנית סימילאק. ייקח עוד כחודש (לפעמים יותר, לפעמים פחות – תלוי בתינוק שלכם) עד שאפשר יהיה לדבר על ארוחה (ככוס מזון מרוסק).

נהוג להתחיל עם ירקות או פירות מרוסקים. בהתחלה ביחרו בירק או פרי אחד ותנו ממנו כמות קטנה כדי לראות איך התינוק מגיב. אם הכול עובר בשלום אחרי כשלושה-ארבעה ימים (או 3-4 טעימות רצופות) אפשר להציע ירק/פרי אחר – לבדוק שוב את התגובה ואז אפשר להתחיל לערבב, לעשות מיקסים עשירים וטעימים יותר (למשל אבוקדו ובננה, תפוח ואגס וכו).

עם התקדמות התינוק, חשוב להעדיף מזונות עשירים בברזל כגון בשר, עוף, הודו וקטניות. בגיל חצי שנה ניתן לחשוף גם למוצרי חלב לא ממותקים, אך חשוב לזכור שאלה מהווים מקור דל לברזל. את החשיפה לחלב ניגר ודבש יש לדחות עד לגיל שנה.

החשיפה למוצקים מאתגרת את מערכות הגוף של תינוק ולכן צפוי שוני ביציאות (בתדירות, מרקם וצבע), ייתכנו כאבי בטן או תגובות אחרות ויש להיות עירניים אם התינוק מפתח תגובה אלרגית (החל בתגובה בעור וכלה בתגובה הקשורה למצב בריאות כללי – הקאות, חוסר נוחות, חום וכו).

בתחילת הדרך פעולת האכילה (לעיסה ובליעה) היא זרה וחדשה עבור התינוק והוא לא ממש יודע מה לעשות עם הדבר החדש הזה ששמתם לו בפה. כדי להקל עליו, אפשר להתחיל עם כמות קטנה של מזון על אצבע נקייה שלכם ולא ישר בכפית – משום שגם אכילה מכפית דורשת מיומנות. אם הטעם ימצא חן בעיניי התינוק הוא כבר יידע איך לאותת לכם שהוא רוצה עוד. תינוקות רבים יורקים את הטעימות המוצעות להם גם בגלל שאולי הטעם זר להם ולוקח זמן להתרגל (יש להציע את אותו מזון לתינוקות כ-10-12 פעמים לפני שקובעים שהם לא אוהבים משהו) ואולי כי הם עדיין מתרגלים את פעולת האכילה.

הציעו מזון חדש לתינוק רק כשהוא נינוח ובמצב רוח טוב, עירני וחיוני ואף פעם אל תכריחו אותו לאכול אם אינו רוצה. שימרו על קשר עין ותקשורת (זה לא הזמן לדבר בטלפון או לנהל שיחה בווטסאפ) ואל תאכילו בעזרת הסחות דעת כמו טלוויזיה. היו קשובים לשפת הגוף של התינוק: אם הוא אכל יפה ואז מתחיל לירוק סימן שאינו רוצה עוד. סימנים נוספים שהגיע זמן להפסיק הם הוצאת המזון מפה, הידוק שפתיים בחוזקה והרחקת הראש מהכפית. הראו לתינוק שלכם שאתם מבינים אותו ואל תתנו לו מזון כשאינו רוצה בכך.

תינוקות אמנם לא מדברים אבל הם מתקשרים ויש להם דרכים לסמן לנו שהם מעוניינים להתחיל לטעום דברים חדשים. הסממן הראשון הוא סקרנות והתעניינות באוכל. הם יסתכלו עליכם כשאתם אוכלים, יסתכלו על האוכל וירצו לקרב אותו אל פיהם. כשתציעו להם מזון הם יגיבו בחיוב ויצליחו לאט לאט להסתדר אתו בפה. בכל מקרה אין להציע מזון מוצק לתינוקות אם הם אינם מחזיקים את ראשם באופן יציב ובצורה עצמאית ויכולים לשבת בעזרת תמיכה.

המוכנות שלכם למוצקים
לא רק התינוק צריך להיות מוכן למעבר למוצקים – גם אתם. הדבר הכי חשוב הוא להיות מוכנים ללכלוך. המעבר למוצקים (וגם אכילה בהמשך) הוא לא עניין נקי ואל תצפו ממנו להיות כזה. הרתיעה מלכלוך מייצר אווירת מתח סביב נושא האכילה ויש לכך השלכות לא טובות. התאבזרו בסינרים, מסיר כתמים, כפיות גמישות המותאמות לפה הקטן של תינוקות, בלנדר או מועך מזון כלשהו והרבה סבלנות. בהמשך, כסא אוכל ישפר מאוד את הפרקטיקה.