פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      למה אנחנו אוכלים יותר כשעצוב?

      יום קשה, מתיש או מתסכל? רוב הסיכויים שבקרוב תמצאו את עצמכם מתנחמים באוכל. למה דיכאון גורם לנו לאכול יותר, למה אנחנו מתנחמים רק בג'אנק, ואיך מפסיקים עם זה? הכל על אכילה רגשית

      עוגיות ג'ינג'ר ומולסה (ShutterStock)
      איזה דיכאון. עוגייה? (אילוסטרציה Shutterstock)

      גם לכם קורה שעובר עליכם יום מבאס, שאתם כועסים על עצמכם שלא הייתם יעילים, ששוב דחיתם משימות, שלא לדבר על השיעור בחדר הכושר שהבטחתם לעצמכם שתלכו אליו אבל בסוף נמרחתם בבית? האם סיימתם את היום הזה עם גלידה, עוגה או חתיכת פיצה? אם כן, אתם ממש לא לבד. ימים מבאסים מגבירים כמעט לכולם את החשק לאכול.

      אוכל נתפס כפתרון מנחם ומידי בימים קשים, וזה בא לידי ביטוי באופן יומיומי אצל כמעט כל אדם, כאשר ייסורי המצפון שצצים עקב אכזבה מעצמנו מולידים את הצורך להתנחם באוכל אהוב. לצערנו, בשלב מסוים האפקט המנחם מפסיק להשפיע עלינו באופן חיובי, ומתחיל להיות בעייתי.

      למה דיכאון פותח לנו את התיאבון?

      אוכל הוא מרכיב הכרחי לקיום שלנו, ולכן יש לנו מנגנון חזק שנקרא רעב המסמן לנו מתי לאכול וכמה, ומנגנון שנקרא שובע המסמן לנו מתי אכלנו מספיק. במציאות, זה לא ממש עובד ככה, והסיבות לאכילה לא מבוססות רק על רעב ושובע. הנה כמה הסברים לשאלה למה אנחנו אוכלים כשאנחנו עייפים, עצובים או מרגישים חוסר שקט, גם אם אנחנו ממש לא רעבים.

      1. אכילה מקפיצה את רמות הסוכר בגוף ובכך מחדשת את האנרגיות. לכן, כשאנחנו עייפים או חלשים, אנחנו פונים לאוכל במטרה לחזק את מאגרי האנרגיה שלנו.

      2. כשאנחנו אוכלים מתחילה שרשרת פעולות בגוף הגורמת להפרשת הורמונים מעלי מצב רוח (דופאמין).

      3. אוכל זה הפסקה. רובנו חייבים לעבוד, ובדרך כלל לא יכולים להרשות לעצמנו לצאת לקפה עם חברה או לעשות שיחת טלפון ארוכה עם מישהו קרוב באמצע יום עבודה. אבל אוכל הוא הכרחי, ולכן הוא הפסקה לגיטימית. הרבה פעמים אכילה היא הדרך היחידה לתת לעצמנו לגיטימציה להפסקה שאנחנו כל כך צריכים כרגע. זה אגב מסביר מדוע אנשים שמפסיקים לעשן פונים לאוכל – כי נלקחה מהם ההפסקה.

      4. פעולת האכילה נותנת תעסוקה ומסיחה את הדעת. בעצם, לאכול זה ההפך מלהרגיש. אפשר להרגיש פיזית טעמים וריחות, אבל אי אפשר גם לאכול, ללעוס, לבלוע ולעכל וגם לכעוס, לכאוב, להתעצב או לבכות . ובימינו, מי יכול להרשות לעצמו לבכות סתם ככה, באמצע היום?

      אישה מבשלת (ShutterStock)
      לאכול זה ההפך מלהרגיש (אילוסטרציה Shutterstock)

      5. אוכל זה שבירת הגבולות של עצמנו: מי שמנסה לשמור על הגזרה (ומי לא?) כנראה קבע לעצמו רשימת מזונות אסורים שעליו להימנע מהם למען הדיאטה. אבל כשמדוכאים הכל נראה אבוד גם כך, ואז המשפט "מה זה כבר משנה" מגיע ומפיל איתו את כל המעצורים, ואוטומטית הולכים לאוכל ה"אסור".

      6. מאז שאנחנו ילדים חינכו אותנו שאוכל זה צ'ופר, פרס על התנהגות טובה - אם נהיה טובים נקבל ממתק. גם כשהתבגרנו האוכל ממשיך למלא את מקומו כ"מגיע לי" אוניברסלי.

      7. אוכל הוא משאב זמין, מה שהופך אותו למאגר בלתי נלאה של עידוד רגעי, שאינו תלוי בזמן או במקום.

      8. וישנו גם אפקט כדור השלג – אחרי שאכלנו מתוך דיכאון או סתם מצב רוח רע, מתחילה להשתלט תחושת האשמה. היא נכנסת לזרם הדם ומפעילה אותנו נגד עצמנו, עם מחשבות כמו "למה הייתי צריך לאכול את זה?" או "אני חסרת שליטה". אמירות כאלו אף פעם לא מקדמות, הן משתקות. הן גורמות לנו להפסיק לנסות, ובמקום לחזור לשגרת האכילה אנחנו מוותרים לגמרי ואוכלים את האוכל הכי לא דיאטתי שנמצא בקרבתנו. קצת כמו ילד קטן שעושה דווקא.

      9. ישנו קשר בין דיאטות מרובות, במיוחד קיצוניות, לבין דיכאון ואכילה. אכילה מועטה של קלוריות ושל פחמימות מובילה לחסרים תזונתיים, שיכולים להשפיע פיזיולוגית והורמונלית על מצב הרוח. בנוסף תרופות נוגדות דיכאון יכולות להשפיע על התיאבון ולגרום לאכילה מוגברת.

      איך שוברים את המעגל הזה?

      הנה כמה טיפים להתמודדות ושיטות פרקטיות שתוכלו לתרגל בעצמכם ברגעים של אכילה רגשית.

      חכו רגע:
      כשמדוכאים, הכל נצבע שחור, ואין באותו רגע יכולת להפעיל שיקול דעת רציונלי. זה כולל את בחירות האוכל שלכם. לכן, כשאתם במצב רגשי עוצמתי, נסו להמתין עד שהרגש ידעך לפני שאתם פונים לאוכל, כדי שלא תמצאו את עצמכם עם קופסת גלידה ריקה ובטן מלאה (בקלוריות ובכעס עצמי).

      בלי איסורים:
      אל תגדירו אוכל כמשהו אסור. גם עוגייה יכולה להיות חלק מאכילה נורמלית, אפילו בתהליך של ירידה במשקל. ברגע שאין אוכל אסור, לא נוכל "לשבור" את הדיאטה ולא נעשה "דווקא" ונאכל את האוכל האסור.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      זה באמת יעודד אותך? (אילוסטרציה Shutterstock)

      מחליפים מילים:
      אם אתם עצבניים או עצובים ואומרים לעצמכם שמגיע לכם לאכול עוגייה, אתם כנראה מתכוונים לכך שמגיע לכם משהו מעודד כי היה לכם יום קשה. אבל האם העוגייה הזו היא באמת מה שיעודד אתכם? נסו לשנות את השיח, ובמקום "מגיע לי עוגייה" אמרו לעצמכם "מגיע לי להרגיש טוב", "מגיע לי להראות מצוין", "מגיע לי לאהוב את הגוף שלי" נסו לחשוב מה עוד יגרום לכם להרגיש טוב, חוץ מאוכל?

      תבחרו להיות בשליטה
      אפשרו לעצמכם אכילה רגשית, זה לגיטימי. אבל בפעם הבאה שאתם אוכלים אכילה רגשית, נסו את זה: תבחרו לאכול אכילה רגשית. תבחרו מה לאכול. תבחרו איך לאכול. תבחרו מתי לעצור. עכשיו, אתם בשליטה.

      זכרו, כשאתם רוצים אוכל על אף שאינכם רעבים פיזית, זה סימן לכך שאתם מרגישים משהו או זקוקים למשהו. אם תאכלו במקום להרגיש, לא תדעו לעולם למה באמת אתם זקוקים.

      יפית קסלר היא דיאטנית קלינית, מומחית לטיפול בהשמנת יתר ובניתוחי קיצור קיבה וחברת עתיד – עמותת הדיאטנים בישראל