למה לסחוב את הבטן גם אחרי ההיריון?

כל אישה שעברה היריון יודעת שהגוף לא חוזר בדיוק לממדיו הקודמים. נשים רבות, בעיקר כאלה שעברו כמה לידות, מוצאות את עצמן נרתעות מלחשוף את בטנן בחוף הים, לובשות שכבות על שכבות, ובעיקר מייסרות את עצמן על כל ביס. לאחרונה נראה כי המגמה הזו עשויה להשתנות, וכי יותר נשים מחליטות להפסיק להחביא את הגוף שלהן, ולשאת בגאון את נזקי ההריונות, הלידות והזמן.

בארה"ב, אישה עוררה סערת רשת קטנה כאשר פרסמה בפייסבוק מכתב גלוי לאנשים שצחקקו למראה בטנה החשופה בחוף הים, עת בילתה שם לראשונה עם ילדיה. השחקנית ג'ניפר גרנר אמרה בגאון בראיון לתכנית אלן כי יש לה בטן קטנה למזכרת משלושת ההריונות שעברה, וכי אין לה שום כוונה להתבייש בה.

אין ספק שמדובר במגמה מאוד חיובית. נשים שעברו לידות צריכות להיות גאות בגוף שלהן – בסימני המתיחה, בצלקות מהקיסרי וגם בשאריות הבטן. ואולם, למגמה הזו יש גם פן שלילי – היא מטשטשת עובדה שהרבה נשים לא מכירות: "בטן של היריון" אחרי ההיריון עלולה להיות בעיה בריאותית.

לירון שליי, פיזיותרפיסטית שמלווה נשים לפני ואחרי לידה במחוז שרון-שומרון של הכללית, מסבירה כי בטן שלא חוזרת למקומה אחרי היריון עלולה להיות תוצאה של היפרדות בטנית. במהלך ההיריון השריר הישר-בטני (השריר של הקוביות) נפרד - לפעמים נקרע ולפעמים רק נמתח - כיוון שהוא נמתח מאוד כדי לאפשר את הגדילה של הבטן. אחרי ההיריון השריר הזה אמור לחזור למקומו, אך לעיתים זה לא קורה, ואז האישה ממשיכה לסחוב איתה "בטן של היריון" מבלי לדעת שהבעיה שלה בכלל רפואית.

אז אתן חושבות לעצמכן, אם ככה, נעבוד על זה, נעשה כפיפות בטן כל הלילה, והכל יסתדר. ובכן, לא. מדובר באחד המקרים שבהם תרגול לא נכון עלול דווקא להזיק. "מי שעובדת על השריר הזה ועושה תרגילי בטן בזמן היריון או מיד לאחר הלידה מחמירה את ההיפרדות", מסבירה שליי. לדבריה, אחרי ההיריון זה לוקח זמן עד שחלקי השריר מתקרבים אחד לשני ומסתדרים במקומם, זה יכול לקחת גם שנה, אבל בדרך כלל תוך 8 עד 10 שבועות השריר נסגר. אם אישה עושה תרגילי בטן או סוחבת דברים כבדים (תינוק בסלקל לדוגמה...) כשהבטן לא מספיק חזקה, אז ההיפרדות גדלה, ואיתה גם הבטן.

לא רק נשים שסוחבות בטן אחר הלידה סובלות מהיפרדות. להרבה נשים יש את הבעיה הזו מבלי שזה נראה מבחוץ, וזו עדיין בעיה, שכן היפרדות בטנית אינה רק שאלה של אסתטיקה. "היפרדות בטנית גורמת לחולשה של שרירי הבטן ולעומס על הגב, ולכן יכולה לגרום לכאבים", מסבירה שליי. כאמור, ההיפרדות מחמירה אם האישה חוזרת להתאמן מבלי לדעת שהיא סובלת מהבעיה.

כדי לטפל בהיפרדות בטנית לא צריך לעשות כפיפות בטן (ואפילו אסור) אלא פשוט להכניס את הבטן. לדברי שליי, הדבר הטוב ביותר הוא לתרגל הכנסה של הבטן במהלך שגרת היומיום. "השריר שצריך לחזק הוא שריר שהולך לרוחב - שריר רוחב בטני - והוא השריר שמחזיק את הבטן", היא מסבירה, "הרבה פעמים אישה אחרי הריון הולכת לחדר כושר ולא מודעת להכנסת הבטן ולעבודה נכונה עם שרירי הבטן ואז למעשה היא מפריעה לתהליך הסגירה של ההיפרדות ואפילו מחמירה אותה".

שישה שבועות אחרי הלידה כל אישה הולכת לבדיקה אצל רופא נשים, כדי לבדוק שהכל חזר למקומו בשלום. בארה"ב ובהרבה מדינות באירופה מלבד בדיקה זו מקובל ללכת גם לפיזיותרפיסט שבודק את רצפת האגן ואת ההיפרדות הבטנית. בארץ, לצערנו, הבדיקה הזו לא מקובלת, אך חשוב להיות מודעים לאפשרות הזו ולפנות לייעוץ במקרה שיש חשש להיפרדות ועוד לפני שחוזרים לבצע כושר אחרי הלידה.

כדי לראות אם יש היפרדות יש לשכב על הגב עם ברכיים כפופות, ולשים את האצבעות לרוחב הבטן (קצת מעל הטבור או קצת מתחת לטבור) ולעלות לכפיפת בטן רגילה בלי להכניס את הבטן. אם יש היפרדות, מרגישים שקע. את הבדיקה הזו לא מומלץ לבצע לבד בבית, כיוון שהיא דורשת מומחיות, אלא לפנות לפיזיותרפיסט המתמחה בהיריון ולידה או למדריך כושר מנוסה.

"זה לא שיש איזה פתרון קסם לבעיה, אבל מודעות ועבודה נכונה על שרירי הבטן יכולה לעזור. תרגול של רצפת האגן ושל שריר הבטן הרוחבי, לדוגמה במנחים של עמידת שש או הישענות על האמות ותרגול בטן בצורה סטטית, יכולים לעזור ומומלצים לכל אישה אחרי לידה", אומרת שליי, "כדאי לשלב את זה גם ביומיום, אם צריך להרים משהו כבד, אז לאסוף את רצפת האגן ולהכניס את הבטן קודם, ורק אז להתכופף, כך גם תשמרו על ההיפרדות שלא תחריף וגם על הגב".