מיקי שמו ואני נפגשים לקפה ועוגה. כן, קראתם נכון, יש עוגה על השולחן ולמרבה הצער היא עוגת שמרים. הבצק המתוק שהוא העקב אכילס שלי בדיאטה מונח לי מול הפנים, כשמיקי מסדר את התקרובת שהביא לראיון שלנו עם חיוך מרוח מפה לאוזן. בדקות הראשונות אני עוד מצליחה להתעלם ממנה במופגן, אחרי עשר דקות גם אני, שמתרגלת דחיית סיפוקים על בסיס יומי, לא יכולה לעמוד בזה וחותכת חתיכה. קטנה. מותר. של מי היה הרעיון להפגיש אותי עם שף-קונדיטור?
כשאני נכנסת אליך לקונדיטוריות, אני מרגישה כמו ילדה שהגיע ללונה פארק של מתוקים. אתה נמצא כל היום מוקף בריחות של עוגות ומגשים שיוצאים מהתנור. איך אתה עומד בזה? אם אני הייתי מיקי שמו הייתי שוקלת 250 קילו.
זו אכן התמודדות יומיומית, אין ספק. יש שלב שהמוצר נמצא על שולחן הטעימות ואני חייב להאמין בו לפני שהוא יוצא, וכדי להאמין בו אני חייב גם לטעום, אין ברירה. אבל אם אני טועם אותו פעם אחת, והוא מושלם, אני לא טועם שוב.
אז בתקופות שאתה חזק אתה מצליח לעמוד בפיתוי, ובתקופות שאתה חלש, אתה טועם פעמיים?
ברור שלעמוד מול עגלה של בורקסים קטנים שהרגע יצאו מהתנור זה קשה, אבל עכשיו אני בשלב שחזרתי לעשות ספורט שלוש פעמים בשבוע, אז אני יותר שומר על מה שנכנס לי לפה. היום אני בשלב שאם אני רואה שאני עומד מול יום עמוס, אני אשתדל להתחיל אותו בפעילות גופנית. לפני שבוע חזרתי לעשות כושר ואירובי שלוש פעמים בשבוע. גיליתי שאם אני הולך או רץ בבוקר 45 דקות ואחרי זה מתקלח ומגיע לעבודה, הכל קטן עלי באותו יום.
אני מתארת לעצמי שהרבה אנשים מסתכלים מהצד ואומרים איזה ג'וב יש למיקי שמו, שם את העוגה בתנור והולך לים. מה באמת הסדר יום שלך?
אני קם לפני כולם בשש בבוקר, בלי שעון. אני לא זוכר מתי שמתי שעון כדי להתעורר. הסדר יום משתנה לפי הפעילות שיש לי, אם זה צילומים, תערוכות או יום שגרתי שאני מבקר בסניפים שלי. בשגרה אני קם בחמש וחצי רבע לשש, ואני משתדל בשעות האלה שיש לי פנאי ושקט, להספיק גם לעשות כמה דברים. בבוקר אני כמעט ולא אוכל. אני מאוד אוהב לאכול, אבל ברגע שאני אוכל על הבוקר, נפתח לי התיאבון לכל היום ואז קשה להפסיק.
תן לי לתת לך טיפ קטן. תמר עם אגוז בבוקר, עם הכוס קפה ואתה מסודר. מאוד חשוב לאכול בבוקר והרבה אנשים לא עושים את זה. אני מצטערת שאני חוזרת לעוגת שמרים, קשה להתעלם ממנה כשהיא כאן, אבל אם אני אוכלת אותה לארוחת בוקר, ברור שאני לא אירגע עד שאני אקבל פטיש של 5 ק"ג בראש
מעולה, זה טיפ שאני לוקח לארוחת בוקר. בארוחת צהריים, תלוי בסדר היום, אם אני לא בא עם אוכל מהבית, אני יוצא החוצה מחוץ למקום עבודה. גם כדי לאכול בשקט ולהתנתק. וגם בסוף הארוחה אני אומר "אני שבע". בדרך כלל זו ארוחה בשרית, אבל אני משלב פעמיים שלוש במשך השבוע דגי ים, וזו ארוחה יותר קלה. היום שלי מסתיים מאוחר אז אני מגיע הביתה אחרי שמונה. אם אני מספיק אנחנו אוכלים ארוחת ערב ביחד כל המשפחה. אחרי הארוחה אם את שמה לידי ענבים קרים, זהו, נגמר הסיפור, אני מחזיר ציוד.
אז כמו שאני מבינה מיקי, האוכל מעסיק אותך במהלך היום . זה משהו שאתה חושב עליו ויש שם הקשבה ותשומת לב. זה דבר שמגיע מהבית שגדלת בו?
זו התמודדות יומיומית, אין ספק. אשתי אומרת לי כל הזמן, מתי אתה לוקח זמן ומקדיש אותו לעצמך. כשהתחתנו היינו רזים יותר, והיה לנו יותר זמן לעצמנו. אנחנו שלושה אחים ואחות. האחים שלי עובדים איתי ביחד בעסק. בבית שלי אכלנו בימי שישי חלה עם דג, לא להיפך. לא היה להורים שלי הרבה כסף, והדבר הכי חשוב היה החינוך של הילדים ושיהיה בית חם. מה זה אומר בית חם? אוכל וסירים. אוכל תמיד היה, לא משנה כמה חברים היינו מביאים הביתה. בילדות שלי הייתי הולך לבקר את סבתא שלי ותמיד היה שם אוכל מבושל, ביתי ובכמויות.
גם אני גדלתי בבית כזה, ועד היום כל יום יש אצלי ארוחת צהריים חמה. זה משהו שגיליתי שהוא נורא חשוב לי. יש אצלי אוכל ביתי ולא ג'אנק פוד. אגב משפחה, אני מכירה את אחיך ואחותך, שהיו אצלי בקבוצות הרזיה ואני יודעת שהמשקל מטריד גם אותם. עשיתם פעם תחרות ביניכם של דיאטות. מי יורד יותר מהר?
לא תחרות על משקל. אבל לפני חמש שנים, בנובמבר הפסקנו לעשן ביחד. והיינו מעשנים קופסא וחצי ביום. אני חייב להגיד לך, ושזה לא ישמע תירוץ, אבל כשאתה מפסיק לעשן, חסר לך משהו בפה, ואם אתה לא מקפיד זה יכול לצאת מידי שליטה. מה שבטוח היום אין סיכוי שאני חוזר לזה. סיגריה זה התמכרות.
מה עם דיאטות, היו דיאטות מוזרות שעשית?
כל החיים שלי, למרות הבית החם, לא הייתי שמן, ב-93 כשהייתי מ"פ בגולני, יצאתי לשליחות מטעם הצבא. כשחזרתי עליתי על המשקל וראיתי שהעליתי 10 קילו והגעתי ל-87 קילו. הייתי רגיל מהצבא לעשות המון פעילות גופנית ופתאום, בפעם הראשונה חשכו עיניי, הג'ינס לא נסגרו עליי.
פעם הראשונה כשהמכנס לא עולה היא טראומה מאוד גדולה.
באותו זמן אמא שלי עשתה דיאטה מסודרת שלא עזרה. ואני החלטתי לנסות דיאטה של כדורים, כאלה שאתה צריך לקחת לפני כל ארוחה. היום אני יודע שבכדורים האלה יש מרכיבים שמנפחים ומחזיקי מים שלא הייתי מכניס לגוף שלי. לימים לא ידעתי את זה, וגם אז זה פחות עניין אותי. מה שכן, תוך שלושה חודשים, ירדתי 10 קילו.
בהמשך, עם העבודה, וכשלא היה לי סדר יום קבוע, עליתי וירדתי במשקל, כשבסוף הגעתי ל-107 קילו. זה היה בעקבות גירושים מאשתי ומשבר נפשי שעברתי בעקבות זה. בשלב מסוים חבר שלי בא אלי ואמר לי 'תקשיב אם לא תתחיל לאהוב את עצמך, לא תאהב אף אחד'. בשלב הזה, התחלתי לעשות חמש פעמים בשבוע ספורט, יחד עם הקפדה על תזונה נכונה ובריאה, הגעתי למשקל של 82 קילוגרם.
כשאתה לומד לאהוב את עצמך, אתה מתחיל לכבד את הגוף שלך. אני זוכרת שבתקופות הכי נמוכות שלי אני אף פעם לא ישבתי לאכול, אלא אכלתי ישר מהסירים בסתר, מהמקרר. לאכול כדי להתפוצץ, לא כדי לשבוע.
לא יכולתי לתאר יותר טוב, ממה שתיארת.
כמה זמן החזקת במשקל הזה, עד החתונה השנייה?
בדיוק. כשמגיעים הילדים נהיה יותר קשה לשמור על המשקל .יש לי שתי בנות, בנות 6,8 ועוד ילד בן 16, מנישואי הקודמים. אחד הדברים שאנחנו מקפידים עליהם זה שהן ילכו לבית ספר עם אוכל מסודר. אני מרגיש שהיום אני עוד יכול להשפיע על הבריאות שלהן, ואחר כך זה אולי יהיה מאוחר מדי.
איך הן מסתדרות עם העוגות שאתה מביא הביתה. בטח כל החברים שלהם בטוחים שהם עומדים להיכנס לבית של עמי ותמי?
למזלי, אשתי מירב שומרת יד על הדופק במה שקשור לתזונה של הבית, אז היא משתדלת שאני אביא הביתה דברים שהם לא עתירי שומן. רק במקרים שמגיעים אורחים ובסופי שבוע לפעמים. אתמול הכנתי עם הבת שלי שוקולדים על מקל. אני אופה איתן, אבל זה לא קורה הרבה. בכל מקרה אני מאמין שכן מותר להחזיק עוגה בבית, אבל שתהיה במידה.
אני מסכימה איתך, אני אומרת שאם נותנים לילד לגדול בבית שמגבילים אותו באוכל, הוא יאכל בחוץ ובחזירות. צריך להחזיק אריזות קטנות בבית.
כשאתה מכין עוגה חדשה, יצא לך לחשוב על כמה קלוריות יש בה, או שזה לא משנה והטעם בא לפני הכל?
מ-2007, אני יכול להגיד בוודאות שמשהו השתנה אצלי מבחינת הדגש על התזונה הנכונה והתחלנו להכין מוצרים עם גבינות רזות יותר לדוגמה. התחלתי לעשות עוגות ללא סוכר כבר לפני למעלה מעשר שנים והיום יש לזה את הדרישה הכי גדולה.
הרבה אנשים חושבים שללא סוכר זה דיאטתי, וצריך להיזהר מזה כי זה לא נכון. אחוזי השמן הגבוהים נותרים בעינם ומהם צריך להיזהר.
בראבו, בדיוק, אלו דברים שלומדים בדרך. אני עדיין מנסה לקצץ בקלוריות במוצרים שלי, ואם פעם הייתי מכין קרם פטיסייר משמנת מתוקה 42% וחלב, היום אנחנו מכינים אותו מחלב ומים ויש לזה משמעות מבחינה קלורית.
אין, החברים הכי טובים שלי הם קונדיטורים. בלעדיכם לא תהיה לי עבודה
רגע לפני שהחגים נגמרים אני מספרת למיקי על מנהג שאני עושה כבר כמה שנים טובות, בבוקר של ערב ראש השנה, אני משכימה קום והולכת לים לטבילה. שבוע לאחר מכן, בבוקר של יום כיפור אני הולכת עם חברה ועם הבנות לחוף הים, וזה היום שאנחנו מציבות את האתגרים לשנה החדשה וכותבות אותם. בעוד כמה ימים אני אפתח את המכתב שרשמתי לעצמי בשנה הקודמת ואני לא זוכרת מה רשמתי לעצמי, אבל אני מתה לדעת אם רשמתי שם תוכנית טלוויזיה. החודש התוכנית של מיקי "מיקי שמו עושה בית ספר" חוזרת לעונה נוספת. ואני ממש רוצה לדעת מה הוא עוד מאחל לעצמו?
באופן אישי הייתי רוצה לראות את עצמי פחות עשרה קילוגרם. מהבחינה המשפחתית, אני מאחל לילדים שלי להצליח. ואם כבר חושבים על ילד נוסף, עכשיו זה הזמן. גם מהבחינה העסקית אני מסתכל קדימה וחושב על יצוא, אבל עוד לפני זה, החלום שלי הוא שיהיה לי סניף של שמו קונדיטוריה בירושלים. בסוף אני מאחל בריאות לכולם. ברגע שיש בריאות יש הכל. אני מרגיש שהיעוד שלי הוא לגרום לאנשים להיות מאושרים. ואיך עושים את זה?
התשובה ברורה, אני מחייכת, עוגת שמרים מתוקה