ושלא יסנוורו אתכם

אנחנו ודאי לא זוכרים זאת, אך הפעם הראשונה שהסתנוורנו הייתה כאשר נולדנו, ויצאנו מתעלת הלידה החשוכה אל החדר המואר באורות ניאון. מאז, אנחנו מסתנוורים לעיתים תכופות כאשר אנחנו יוצאים מחושך לאור, או בשעת נהיגת לילה. ככל שאנו מתבגרים תופעת הסנוור גוברת מכיוון שלוקח לנו יותר זמן להסתגל לתנודות של האור. יובל טוכשניידר, אופטומטריסט בכיר באופטיקנה, מבהיר את הסיבות שגורמות לנו להסתנוור, וחושף את העזרים שמציעה האופטיקה על מנת להימנע מסנוור.

סנוור של חוסר נוחות: מתרחש כשהעין חשופה לתנודות פתאומיות של האור, לדוגמה בנהיגה מול שמש ישירה, או כאשר יש החזר של קרני השמש מהכביש וממכוניות עומדות. במצב כזה, נוצר שטף של אור באזורים היקפיים ברשתית שנועדו לראיית לילה וראייה היקפית, והם אינם מסוגלים להתמודד עם כמות כזו של אור. שטף האור מוביל לירידה ברגישות לניגודים, גורם לתחושת סנוור ויכול אף להוביל לתחושת עיוורון שנמשכת כ-5-7 שניות.

סנוור של מיסוך: נגרם לדוגמה בשעות הלילה כאשר מכונית מגיעה מולנו ויש אור חזק הבא מקדימה. לקולטני האור שאחראים לראיית לילה בעין, אין אפשרות להתמודד עם כמות כזו של אור באופן פתאומי, והסיטואציה המסוכנת הזו היא שככל הנראה גורמת גם ללא מעט תאונות דרכים.

פוטופוביה - רגישות לאור וסנוור: ישנן מחלות שאחד הסימפטומים שלהן הוא פוטופוביה, לדוגמה ניוון או הפרדות רשתית, קטרקט, צלקות בקרנית ויובש בעיניים. בנוסף, אנשים שעברו ניתוחי לייזר לתיקון ראייה סובלים גם הם מרגישות גבוהה לבעיות של סנוור, והילות סביב אור תקופה מסוימת לאחר הניתוח. ישנם אנשים שהינם פוטופובים, ללא קשר למחלה מסוימת, הדבר מתבטא אצלם ברגישות להילות יותר מאשר לסנוור. ישנם אף אנשים הסובלים ממיגרנה, והסנוור מהווה להם כמעין סימן מקדים למיגרנה המתקרבת. גם בהיפרדות רשתית פלשים וסנוורים הם סימן מקדים.

יש להפריד בין סנוור ממקור פתולוגי לבין סנוור כתוצאה מאור ישיר, החזר אור השמש או מאלומת אור חזקה. רוב הסנוור קורה באור יום מהשמש כאשר כמות האור שנכנסת לעין גדולה מהכמות שהעין יכולה לקלוט. יש פוטו-רצפטורים הנמצאים ברשתית העין, כמעין חיישנים, והם האחראים לראיית יום ולילה. כאשר האור מתפזר ממרכז הראייה לכל הרשתית, נוצר סנוור. הסנוור גורם לירידה חזקה ברגישות לניגודים, חוסר נוחות ותחושה של עיוורון זמני של 5-6 שניות. ישנן דרגות שונות של סנוור, וזה משתנה מאדם לאדם. גם זמן ההתאוששות הוא שונה, ודבר זה תלוי גם במקור הסנוור.

עדשות פולארויד – אם הסנוור הוא מאור השמש או מאור חוזר מהשמש כמו כביש, שלג וים - עדיף להרכיב משקפי שמש עם עדשות פולארויד. אם משקפי שמש רגילים מסננים את כמות האור שנכנסת לעין עד רמה של 70%, משקפי שמש עם עדשות פולארויד למעשה חוסמים לגמרי את קרינת האור החוזר לעין. דרך העדשה מקבלים רק את האור הישיר המצומצם, לאחר הפחתה של הכהות. משקפיים אלו מומלצים למי שנוהג הרבה, מבלה הרבה בים או בשלג.

כובע מצחייה או כובע רחב שוליים - מונע את כניסת האור הישיר לעין, ומצל על העיניים. יחד עם זאת, אין מניעה של כניסת האור החוזר לעין, כך שעדיין תהיה הרגשת בוהק וסנוור מסוימת.

נהיגת לילה - ציפוי אנטי רפלקס של עדשות משקפיים מפחית את הסנוור, גורם לעדשה להיות צלולה יותר, ומונע החזר של אור.

תוספי מזון - תוספי מזון כמו לוטאין, בטא קרוטן, ויטמין C וויטמין E יכולים להיות בעלי השפעה על הפחתת תופעת הסנוור וההילות, וגורמים להתאוששות מהירה יותר של הפוטורצפטורים. תוספים אלו אף שומרים על צלילות העדשה התוך עינית, בריאות הרשתית ומפחיתים יובש בעיניים הגורם בין היתר לבעיות סנוור.

כאשר הסנוור חריג או מפריע באופן יוצא דופן, כך שהוא פוגע באיכות החיים, ההמלצה היא לגשת לרופא או אופטומטריסט ולהתייעץ עימו.