פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חיים של אבא: דיבור חדיש

      לכל הורה יש כמה משפטים שהוא חוזר עליהם שוב ושוב, למרות שהם ממש לא עובדים, וכל הורה חייב ללמוד לומר לילדים שלו כמה דברים שמהם הוא נוטה להימנע. ארז מיכאלי עושה חשבון נפש

      חיים של אבא (מערכת וואלה! NEWS , ארז מיכאלי)
      (צילום: ארז מיכאלי)

      משפטים שאפסיק להגיד לילדים בשנה הקרובה:

      אבל למה עשית את זה?? כדי לעצבן אותי, מה למה. ייתכן שכרגע זו תכלית חייהם.

      יואו איזה יופי, תביא את הציור הביתה. די, הבית שלנו הוא לא גנזך המדינה ולא הארכיון הלאומי, תמשיך לפתח את הכישרון חבוב, ומבטיח לתלות אקוורלים שלך בסלון.

      מה אמא אמרה? הילדים האלה נחשים קטנים, הם מנתחים את הסיטואציה ויודעים למי לפנות כדי לקבל מה שהם רוצים. למדנו מזמן שהכי חשוב זה חזית אחידה וסמכותית. בקיצור, מה שאימא אמרה.

      לא לשתות מהבקבוק! לפחות עד שאני אצליח לתת דוגמה אישית.

      קנינו לפני חצי שנה, איך פתאום הנעליים לוחצות? תזכורת לעצמי: הם גדלים.

      למה לא לקחת מגבת ל פ נ י שנכנסת לאמבטיה. כל ערב זה חוזר על עצמו, וזה מטריף אותי. שהילדה תתנגב עם האריחים או תצא רטובה, לא מעניין אותי יותר.

      כבר גמרת את המים בכינרת. הגיע הזמן להפסיק לשתף פעולה עם רננה רז כי ישראל כבר לא מתייבשת, היא סתם מותפלת. מה שכן, לחסוך זה תמיד טוב, אני האחרון שרוצה לממן את תאגידי המים.

      תתעוררי כבר, את בת 10. משפט שיהיה קשה להיגמל ממנו. אמירה כללית שנכונה לכל איבוד מפתחות/שבירת צלחת/שיעורים שלא הכינה. ובכן, היא לא תתעורר. מקסימום תתבגר או תהיה אסטרונאוטית.

      כמה פעמים אני עוד אבקש? בלי סוף, כל עוד אני לא מרים עליהם את הקול. אז מה, לצרוח כבר בבקשה הראשונה? לבקש עוד מאה פעם? בעיה שהאנושות לא מצאה לה פתרון.

      מחר אין טלוויזיה! אני חייב להפסיק לירות מהמותן עונשים שאי אפשר באמת לאכוף.

      סליחה, אתמול קנינו ארטיק, אי אפשר כל יום. בעצם, למה לא. כולה קרטיב דובדבן בשלושה שקלים, כלום כסף בשביל לעשות להם מצב רוח טוב ולהרגיש שתוגמלו על התנהגות טובה בגינה.

      חיים של אבא (מערכת וואלה! NEWS , ארז מיכאלי)
      למה לא כל יום? (צילום: ארז מיכאלי)

      בסוף מישהו יבכה. הם ממילא אף פעם לא הקשיבו והם יודעים שבסוף מישהו יבכה, אז מספיק להתבזות עם אזהרת סרק במהלך השתוללות שווא. עדיף לשתוק ולהביא קרח ופלסתרים.

      אולי החולצה האדומה תתאים יותר. מגיל אפס הם מתלבשים לבד ולא יורקים לכיוון הפסאודו-סטייליסט שאני, אז שילכו איך שבא להם.

      מתי יוצא הטיול שלכם לכרמל? משפט גנרי לכל נושא העברת האחריות מההורים לילדים. הגיע הזמן שהגדולה תתחיל לזכור את מה שנוגע לחיים שלה ותפנה לי תאי מוח לזכור מה נוגע לחיים שלי.

      את הבוגרת והוא הקטן, את צריכה ללמד אותו ולעזור לו. חפרתי לה על זה בשנתיים האחרונות, לא עזר. ננסה שוב עוד שנתיים.

      חיים של אבא (מערכת וואלה! NEWS , ארז מיכאלי)
      ננסה שוב עוד שנתיים (צילום: ארז מיכאלי)

      משפטים שאתחיל להגיד לילדים בשנה הקרובה:

      הסברתי לך למה. אתה יכול לבכות עד מחר, זה לא מעניין אותי. גמרתי להיות נחמד ולהתחשב בסביבה. שהשכנים יתלוננו, המשטרה תעצור וישלחו אותי למעשיהו. מבחינתי זה לעבור מכלא אחד לכלא אחר.

      קח בעצמך, אין לך משרתים פה. אם אני נשמע כמו ההורים מפעם אז פאק איט. עם הקמטים שיש לי ויכולת הטיפוס שיש לו, אני לא מתכוון לקום מהספה כדי להוריד לו איזה נשנוש. ואם כבר קמת, תביא גם לעצמך.

      תיכנס ליוטיוב. עכשיו תכתוב ש, י, ר, תעשה רווח, ה, מ, ו, נ, ד, י, א, ל. נו, אמרתי שאני לא מתכוון לקום מהספה. מה, ככה הוא מפתח שליטה במחשב ויכולת הקלדה.

      חיים של אבא (מערכת וואלה! NEWS , ארז מיכאלי)
      לא כזה מורכב (צילום: ארז מיכאלי)

      עד שלא תגמרי את השיעורים אין חברות. הגרסה שלי לייתנו – יקבלו, לא ייתנו – לא יקבלו.

      אז מה בדיוק עשיתם בפעולה? אתם יודעים, כיתה ה', בנים, בנות, תנועת נוער, אנא עארף.

      כשאני הייתי ילד. הייתי מושלם. באמת, יש לי שני עדים. הגיע הזמן לתת לילדים קצת השראה ולחפור להם עם מור"קים מתחילת האייטיז עד שיישברו וילכו לישון עצמאית.

      אולי קצת שקט. סתמו כבר. אני לא מסתמך על כלום מלבד תחושה אישית ופוסק בזאת – הצעירים של היום לא מפסיקים לדבר. ובקול רם. ועל הכול. ולא אכפת לי שהתחושה הזאת משותפת לכל המבוגרים בהיסטוריה. מה שמוביל אותי למשפט הבא –

      כשהמבוגרים מדברים, הילדים שותקים. כן, יש משפטים מפעם שאסור לזנוח וחובה להקפיד עליהם. שיבינו מי מנהל פה את העניינים, וייתנו לי לשמוע הוראות מאשתי בלי הפרעה.

      גם אני יודע להגיד "לא בא לי". הנשק הגרעיני שלי. השתמשתי בו במשורה בשנה החולפת. יהיה תענוג להכות איתו יותר בתזמון הכי כואב, רצוי ליד חברות, כשהיא מבקשת כסף לבילוי בקניון רגע אחרי שביקשתי ממנה לסדר את החדר.

      תלמדו להעריך את מה שיש לכם. כי דירה לא נקנה, רכב חדש לא יהיה, ובהשוואה לפליטים הכורדים החיים שלכם דבש, אז תנו לנו להתרכז בשקט בלשרוד.

      לא אכפת לי מילדים אחרים. זה בדיוק ה"ואם כולם יקפצו מהגג", אבל לא בא לי להישמע מיושן. וכן, אני הולך להגיד את זה הרבה יותר. למה, אתם תשלמו 4,000 שקל בשנה על חוג ריקודי היפ הופ?

      זה לא איום קיומי, אבל המדינה הזניחה את הטיפול בזה. הגדולה חולת אקטואליה כמוני ואוהבת לצפות בחדשות. אחרי "צוק איתן" ונוכח המהדורות שלפני אשפת הריאליטי בפריים טיים, כדאי שאסביר לה קצת יותר בפירוט איפה היא חיה ומה הדור שלה יצטרך לתקן.

      את מקורקעת! אין סיכוי שזה יעבוד, אבל זה נשמע כל כך טוב ואמין בסדרות האמריקאיות. חוץ מזה, העשרת השפה.

      בשום פנים ואופן לא. אני אומר את זה כבר שנים, כמובן, אבל לא מספיק.

      כל הכבוד! אני אומר להם את זה הרבה, עכשיו אגיד להם את זה המון.