אני לא יודעת איך זה אצלכם, אבל אחרי חופש מאד ארוך של התמרחות מול הטלוויזיה, הגמילה ממנה קשה, קשה מאוד. היא כוללת בקשות, התחננויות, דמעות ודורשת הרבה מאוד סבלנות. למזלי, אחרי ימים של ניסיונות להעסיק את הקטנים הרחק מהטלוויזיה, הגיע ראש השנה ויש תירוץ להכין כרטיסי שנה טובה לדודה, לסבים, להורים, לאחים, ומצדי גם לשכנים ולדוור, העיקר לא טלוויזיה.
איך עושים את זה? בקלות.
מתחילים בלרוקן שטויות מהמגרות בבית, כל מה שנראה לכם רלוונטי - צבעי אקריל, מדבקות, מספריים, תפוחי קלקר, קופסאות, מעטפות, נצנצים, טושים, אפילו משחת שיניים ומברשת אדומה - הכל הולך. במקביל, חשוב מאוד להכין לעצמכם כוס קפה.
מרוקנים קופסת גפרורים וצובעים אותה בצבע לבן. מדביקים פייטים או נצנצים, כותבים הקדשה ויש לכם ברכה מדליקה.
אופציה נוספת היא לחצות תפוח קלקר לשניים ולהחתים על בריסטול.
או לחלופין להחתים עם נייר פצפצים.
מקשטים עם טושים, והנה והעברנו עוד כמה דקות של פעילות לא מול הטלוויזיה.
הילדים עוד לא התעייפו? הכינו לעצכם עוד כוס קפה, נפחו בלון (בלי לקשור) וכתבו עליו הקדשה (בזהירות שלא יתפוצץ). הוציאו את האוויר והכניסו את הבלון לקופסה חמודה.
ציירו, קשטו, ובלו עם הילדים, כי ברגע שהם יקלטו שהאירוע נגמר - הם ישאירו אתכם עם הניקיונות. לא תספיקו להסתובב והם כבר מול הטלוויזיה. אבל היי, יש להם כרטיסי ברכה לחלק לדוור.
לחומרים נוספים של עינת אליאש כנסו לבלוג קישקושיאדא