פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תזונה עתירת שומן פוגעת גם בחוש הריח

      מחקר חדש בחן איך תזונה משפיעה על מגוון רחב של פונקציות אנושיות, וגילה כי השמנת יתר פוגעת בחוש הריח. למה זה קורה, והאם אפשר לתקן את חוש הריח אחרי יותר מדי שומנים?

      ביסטרו הספרייה (אפיק גבאי)
      לא רק כולסטרול (צילום: אפיק גבאי)

      תזונה עתירת שומן מגבירה את הסיכון להשמנת יתר, למחלות לב וכלי דם ולסוכרת, את זה אנחנו כבר יודעים. אבל כעת מחקר חדש מגלה קשר מפתיע בין מזונות עתירים בשומן לבין ירידה בחוש הריח. המחקר בוצע באוניברסיטת מדינת פלורידה ופורסם השבוע בירחון מדעי המוח Journal of Neuroscience.

      המחקר החדש בחן מקרוב איך התזונה שלנו יכולה להשפיע על מגוון רחב של פונקציות אנושיות, שלא נחשבו באופן מסורתי כסיבוכים הקשורים להשמנת יתר.

      השמנה משפיעה על החושים
      בעיית עודף משקל היא בעיה שכיחה בעולם המערבי. בארה"ב כ-65% מאוכלוסייה הבוגרת וכשליש מהילדים ובני הנוער בגילים 6 עד 19 סובלים מעודף משקל. הקשר שבין השמנה למחלות לב, סיכון לשבץ ואפילו לבעיות גב ומפרקים מבוסס היטב במחקר הרפואי. גם פגיעה של מחלות שמוגדרות כסיבוך של השמנת יתר (כמו סוכרת סוג 2) ידועה ומבוססת היטב. ואולם, ההשפעה הישירה של השמנת יתר על המערכת החושית פחות מוכרת למדע.

      בשל הקשר שבין חוש הריח לאכילה ובחירת מזון, שיערו החוקרים כי קיים קשר בין השמנת יתר לבין תפקוד לקוי של חוש הריח, וכי קשר כזה עלול להחמיר את בעיית ההשמנה באמצעות השפעה שלילית על בחירת המזון והעמקת הבעיה.

      ירידה של 50% בקליטת ריחות
      במחקר שבוצע בתנאי מעבדה על עכברים, מצאו החוקרים כי תזונה עתירת שומן גרמה לשינויים מבניים ותפקודיים ברכיבים העיקריים שקשורים לחוש הריח, אלו שמאפשרים לנו לקלוט ריחות ולפענח אותם.

      המחקר נערך על פני תקופה של שישה חודשים, שבה העכברים קיבלו תזונה יומית עשירה בשומן, ובמקביל החוקרים לימדו אותם לקשר בין ריח מסוים ותגמול. במחקר הנוכחי התגמול היה מים. עכברים שהוזנו בתזונה עשירה בשומן נזקקו לזמן רב יותר כדי ללמוד את הקשר בין הריח למים, בהשוואה לקבוצת הביקורת שלא הוזנה במזון עתיר בשומן. גם כאשר החוקרים הציגו ריח חדש, העכברים מהקבוצה העשירה בשומן נזקקו ליותר זמן כדי ליצור את הקשר, מה שהוכיח יכולות ריח מופחתת.

      בבדיקות שבוצעו נראתה ירידה בכמות תאי העצב שאחראיים על קליטת הריח בכ-50% בקבוצת המזון השומני. הבשורה הטובה היא שחזרה לתזונה מאוזנת עם חזרה למשקל גוף תקין ובדיקות דם תקינות - הצליחה להחזיר את חוש הריח למצב תקין.

      כעת עובדים החוקרים על מחקר המשך שיבדוק האם פעילות גופנית יכולה להאט את ההשפעה של דיאטה עתירה שומן על חוש הריח, והאם תזונה עתירת סוכר תניב את אותן תוצאות שליליות על חוש הריח כמו תזונה עתירה בשומן.