עישון של מריחואנה מדי פעם גורם להרבה מאוד אנשים הרגשה טובה. אבל עישון של הרבה מריחואנה לאורך זמן עלול לעשות בדיוק את ההיפך. חוקרים גילו כי המוח של מעשנים כבדים מגיב פחות לכימיקל דופמין, שאחראי ליצירת תחושות של הנאה וסיפוק. תגובות דופמין מוחלשות עלולות לגרום למעשני מריחואנה לחיות באופן קבוע בסוג של "ערפל" ולא מהסוג שהם רוצים.
עונג, התמכרות וקוקאין
בעקבות ההפיכה של מריחואנה לחוקית בהרבה מקומות ברחבי העולם, יש יותר ויותר מעשנים. עם זאת, המחקר בנושא מאוד לוקה בחסר. מריחואנה מכילה הרבה כימיקלים שונים, ומדענים לא באמת מבינים איך החומרים הללו מגיבים לחומר הפעיל בקנאביס, ואחד לשני. אחת השאלות הגדולות ביותר לגבי מריחואנה היא מה בדיוק זה עושה למוח שלנו, במהלך העישון וגם אחריו.
החוקרים סקרנים בעיקר לגבי ההשפעה של מריחואנה על ייצור דופמין. דופמין הוא חומר כימי שמשמש לתקשורת בין תאים במוח (מוליך עצבי), ויש לו תפקידים רבים בתפקוד המוחי. דופמין לוקח חלק במנגנון "העונג" - שגורם לחיזוק של פעילות מענגת. שימוש בסמים גורם לשיחרור מוגבר של דופמין, בדומה לאוכל ולסקס. הדופמין בעצם אומר למוח שלנו זה היה מצוין, בוא נעשה את זה שוב. בשל כך, לדופמין תפקיד מרכזי גם במנגנונים המוחיים שאחראיים להתמכרות.
מדענים יודעים ששימוש בסמים עלול להרוס את מערכת הדופמין. ידוע כי מכורים לקוקאין ולאלכוהול, לדוגמה, מייצרים הרבה פחות דופמין במוח, ביחס לאנשים שאינם מכורים לסמים אלה. אבל עד כה האמינו שהפגיעה הזו לא מתקיימת אצל משתמשי קנאביס. המחקר החדש מערער לראשונה על ההנחה הזו.
קנאביס VS. רטלין
במחקר החדש, שבוצע במכון הלאומי לשימוש בסמים במרילנד, בחנו לעומק את המוח של מעשני מריחואנה על ידי השוואה לסם אחר - ריטלין (מתילפנידאט). ריטלין מגביר משמעותית את ייצור הדופמין במוח. החוקרים נתנו ריטלין ל-24 מעשני מריחואנה. המשתתפים במחקר עישנו כחמישה ג'וינטים ליום, חמישה ימים בשבוע במשך עשר שנים. במחקר השתתפו גם כ-24 לא מעשנים, כקבוצת ביקורת.
הדמיות מוח שנעשו במהלך המחקר גילו כי המשתתפים בשתי הקבוצות ייצרו את אותה כמות דופמין אחרי נטילת ריטלין. אבל בעוד שבקבוצת הביקורת חשו דפיקות לב מואצות, עלייה בלחץ הדם ואי שקט, קבוצת המעשנים לא הרגישה כלום. התגובה שלהם לתרופה הייתה כל כך חלשה, שהחוקרים הרגישו צרוך לבדוק שהריטלין שניתן להם היה תקין ולא פג תוקף.
היעדר התגובה הפיזית לריטלין בקרב מעשנים מראה כי שימוש קבוע במריחואנה מזיק למרכז העונג במוח. בשונה מהתמכרות לקוקאין ולאלכוהול, משתמשי מריחואנה כן מייצרים כמות רגילה של דופמין בתגובה לגירוי, אבל המוח שלהם פשוט לא יודע מה לעשות עם זה.
כעת נשאלת השאלה האם תחושת הערפל וחוסר הטעם הזה נגרמת בשל שימוש קבוע בסמים, או שאנשים נוטים לעשן מריחואנה באופן קבוע כי הם מרגישים כך בכל מקרה. האם מרכז העונג נפגע בגלל מריחואנה, או שאנשים פונים לעישון כאשר העונג שלהם גם ככה לא עובד כראוי. המחקר הנוכחי לא יכול לענות על זה, שכן אי אפשר לבדוק בו סיבה ותוצאה.
גם עישון מזדמן עלול להיות מסוכן
המשתמשים במחקר עישנו המון, אבל נראה כי הנזקים של מריחואנה מתקיימים גם אצל מעשנים מזדמנים. מחקר שפורסם באפריל האחרון העלה את האפשרות שקנאביס עלול להיות הרסני למוח גם בכמויות קטנות. המחקר, שנערך באוניברסיטת הרווארד בארה"ב ופורסם ב-Journal of Neurosceince, הראה כי שימוש יומי במריחואנה פוגע במוח לטווח הארוך.
לפי המחקר, גם משתמשים שעישנו מריחואנה בתדירות נמוכה - פעם או פעמיים בשבוע לאורך תקופה - סבלו מפגיעה במוח באזורים שאחראים על רגשות, מוטיבציה והתמכרות. על פי המחקר הזה, מריחואנה לא יכולה להיחשב כסם בטוח, ולאנשים מתחת לגיל 30 אסור לצרוך אותה.