ברונכיטיס היא דלקת חריפה בדרכי האוויר העליונות קנה הנשימה והסימפונות, המובילים אוויר לשתי הריאות. מקור הדלקת בזיהום או בגירוי מחומר כלשהו. התאים שמרצפים את דרכי נהיים מגורים ונפוחים ומפרישים נוזל לדרכי האוויר, והשיעול מופעל כדי לפנות את ההפרשות ולנקות את דרכי האוויר. מי נמצא בקבוצות הסיכון? מהם התסמינים ומתי צריך לפנות לרופא? הנה כמה תשובות:
למה זה קורה? הגורם השכיח ביותר לדלקת בסימפונות הוא זיהום ויראלי (שפעת למשל), זיהום חיידקי או שאיפת אבק או חומר אחר שמסתיימת בגירוי כימי. גם עישון ושאיפה פסיבית של עשן קשורים קשר ישיר להתפתחות דלקת בסימפונות.
קבוצות הסיכון: אצל מי שהמערכת החיסונית שלו חלשה, אצל מבוגרים, אצל החולים במחלות ריאה כרוניות, אצל מעשנים ואצל מי שנחשף לשאיפה של כימיקלים סיכוי גבוה להתפתחות דלקת קשה בסימפונות - קשה יותר מכזו המתפתחת אצל אנשים בריאים.
מה התסמינים? כמו במקרה של התקררות, גם דלקת חריפה בסימפונות מתבטאת בחום גבוה, בנזלת, בצמרמורות, בכאבי גרון ובכאבי שרירים. התסמין השכיח ביותר הוא כמובן השיעול, שיכול להיות יבש או ליחתי. השיעול יכול להימשך שבועיים ואף יותר. כתוצאה מהתכווצות שרירים סביב דרכי הנשימה והתכווצות דרכי הנשימה המתרחשים בשל התהליך הדלקתי יכולים להישמע צפצופים בעת הנשימה.
האם זה מדבק? ברונכיטיס יכול להיות מדבק אם הוא נגרם כתוצאה מזיהום ויראלי או חיידקי. אם המקור לדלקת הוא עישון, זיהום אוויר או חשיפה לחומרים כימיים, הדלקת כמובן איננה מדבקת.
מתי כדאי לפנות לרופא? אף שרוב המקרים חולפים לבד וללא התערבות רפואית, ישנם מצבים שבהם מומלץ לפנות לרופא: אם התסמינים נמשכים יותר מעשרה ימים, אם השיעול קשה ומפריע למנוחה ולשינה, אם מופיעים צפצופים או קוצר נשימה, אם יש חום גבוה 4?5 ימים או יותר, ואם בנוסף לשיעול מופיע דם, כיח דמי עם ריח חריף או כיח ירוק בכמות גדולה.
כיצד מאבחנים? על פי רוב האבחנה מתבצעת על פי התסמינים ובדיקה גופנית. לעתים יש צורך בביצוע בדיקות דם או לקיחת תרבית מהכיח. אם רוצים להבדיל בין דלקת בסימפונות ובין דלקת ריאות, לעתים יש צורך בביצוע צילום חזה.
איך מטפלים? על פי רוב אין צורך בטיפול אנטיביוטי מכיוון שברוב המקרים מקור הזיהום הוא וירוס, ובמקרה של וירוס אנטיביוטיקה אינה עוזרת. למרות זאת במקרים מסוימים אצל הסובלים ממחלות כרוניות בדרכי הנשימה, כאשר התסמינים נמשכים יותר משבועיים ואצל חולים עם דלקת קשה שדורשת אשפוז - יש צורך בהוספת אנטיביוטיקה לטיפול.
במקרים הרגילים הטיפול הנדרש תסמיני בעיקרו: תרופות להורדת חום, שתייה מספקת ומנוחה. לעתים נדרשות תרופות להקלה על הוצאת הליחה אם היא צמיגית מאוד. במקרה כזה טיפול באדי מים יכול לעזור. תרופות סבתא כמו תה עם דבש, לימון, ג'ינג'ר ותכשירים טבעיים שונים יכולים אף הם להקל על התסמינים. למרות זאת, ובייחוד אצל כאלו הסובלים ממחלות נוספות ונוטלים תרופות קבועות, חשוב להיוועץ ברופא המטפל לפני נטילת תכשירים טבעיים שונים, כדי לוודא ששילוב התכשירים והתרופות איננו מסוכן.
האם אפשר למנוע את המחלה? אין דרך וודאית להימנע מברונכיטיס, אבל כמה צעדי מניעה יכולים להפחית את הסיכוי למחלה: הפסקת עישון אקטיבי והמנעות מעישון פאסיבי מגבירות את יכולת דרכי הנשימה להילחם בזיהומים, ומקטינות את כמות ההפרשות שמהוות קרקע פורייה למזיקים שונים; מניעה מחשיפה לנשורת, לאדי צבע, ולאדי דלק; התרחקות מחולים הלוקים בזיהום בדרכי הנשימה או בהצטננות וחיסון נגד שפעת.
חשוב להבדיל בין דלקת חריפה של הסימפונות ברונכיטיס, שהיא מחלה זיהומית ממקור ויראלי - לדלקת כרונית של הסימפונות, הפוגעת באופן כמעט בלעדי במעשנים. הקשר בין דלקת כרונית לעישון מבוסס במחקרים רבים. הפסקת העישון בשלב מוקדם בהתפתחות הדלקת הכרונית יכולה להציל את דרכי הנשימה והריאות משינויים בלתי הפיכים. מאוחר יותר, כאשר המחלה מתקדמת, גם הפסקת העישון לא תפסיק את התפתחות המחלה.