למה מקומות עבודה לא מעסיקים חירשים?

למרות הדיבורים על שוויון ונגישות, חירשים וכבדי שמיעה עדיין מתקשים למצוא עבודה שמתאימה להם. מסקר מדגמי שנערך במכון לקידום החירש לגבי תעסוקה בגילאי 20 עד 40, עלה כי 40% מהנשאלים לא עובדים ו-65% מתוך החירשים וכבדי השמיעה שכן עובדים – נמצאים בתת תעסוקה.

תת תעסוקה זה מצב שבו אדם הכשיר לעבודה ברמה מסוימת מועסק בתפקיד הדורש רמת הכשרה נמוכה יותר ממה שיש לו. כך נמצא למשל כי חירשים שלמדו הוראה מועסקים לעתים רבות כסייעים ולא כמורים.

נתון מעניין נוסף מצביע על כך שהשכלה אקדמית מעלה את הסיכויים להיכנס לעולם העבודה, אך במקביל מעלה גם את הסיכויים לתת תעסוקה. מהסקר עולה כי 25% מבעלי תואר ראשון לא עובדים כלל, ומתוך אלו שעובדים נמצא כי 77% מועסקים בתת תעסוקה.

חירשים וכבדי שמיעה רבים מרגישים תסכול בכל הנוגע לעולם התעסוקה. בסדנאות למציאת עבודה במכון לקידום החירש עולים פחדים ותחושות תסכול של חירשים במקומות עבודה. משפטים כמו "אני במלחמת הישרדות יומיומית לשמור על מקום העבודה שלי", או "מעכבים לי את הקידום בעבודה כי אני לא יכול לדבר בטלפון", נשמעים שם לעתים קרובות.

אנו חיים בעולם תקשורתי ומהיר, אך דווקא בשל כך – בעידן המיילים והוואטסאפ - אפשר להסתדר ולתקשר גם בלי שיחת טלפון.

סעיף 8 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות קובע כי אין להפלות אנשים עם מוגבלויות בכל אחד מהפרמטרים המוכרים מחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, ביניהם קבלה לעבודה, תנאים, קידום, הכשרה, פיטורים, הטבות ותשלומים. פרק התעסוקה אף קובע את הזכות להתאמות במקום העבודה. קביעה זו מטילה את הדרישה על מקומות העבודה – עליהם להתאים את עצמם לאנשים עם מוגבלות.

מבדיקות שערכנו עולה כי אנשים חירשים וכבדי שמיעה רבים אינם ממשים את זכותם להתאמות מכמה סיבות: רבים מהם חוששים לבקש מן המעסיק פן יאבדו את מקום עבודתם וחלקם לא מודעים לזכויותיהם. מעבר לחשש המעסיקים מנטל כספי קיימים מחסומים המונעים מדעות קדומות אשר מונעים מהמעסיק לראות את הפוטנציאל הטמון בהעסקת אדם חירש או כבד שמיעה.

כמו כן, נראה כי אפילו התאמות והנגשה של השירותים אינם משפרים את מצב התעסוקה; נגישות אינה מתמצה במציאת פתרונות פיזיים בלבד. נדרש מערך הסברה בקרב המעסיקים להסרת חסמים מחד ומערך הסברה לאוכלוסיית החירשים למתן ידע וכלים למיצוי זכויותיהם מאידך. חשוב שמערך זה יהיה מערך כולל וממוסד באחריות המדינה על מנת לעשות את השינוי הנדרש בקרב המעסיקים כדי לאפשר לאנשים חירשים וכבדי שמיעה, אשר יכולותיהם הקוגניטיביות אינן שונות מאלו של אנשים ללא מגבלת שמיעה, לממש את זכותם להיכנס לעולם העבודה ולהישאר בו.

החירשים לא מעוניינים להיות נטל על החברה. הם מעוניינים להתפרנס בכבוד, וכחברה הוגנת מוטלת עלינו החובה לשלב אותם במקומות תעסוקה.

אורית זולברג היא מנהלת תחום השכלה ותעסוקה במכון לקידום החירש