פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עוד שבת של פציעות כדורגל

      אם אתם מתכננים לשחק כדורגל עם החברים בשכונה בסוף השבוע הקרוב, הצטיידו בתחבושת אלסטית, קרח ומשככי כאבים והכירו את הפציעות הנפוצות על מגרש המשחקים

      ילדה עם כדורגל (ShutterStock)
      דרמה במגרש המשחקים (אילוסטרציה: Shutterstock)

      משחקי כדור שכונתיים הם פעילות נהדרת וחשובה. מדובר במפגש חברתי התורם לבריאות, למצב הרוח ולכושר הגופני. אבל סיבוב לא נכון של הקרסול, ריצה מהירה מדי או נחיתה לא טובה על כף הרגל עלולות להסתיים בפציעה חמורה ובביקור בחדר המיון. אלו סוגי הפציעות שעלולות להתרחש במגרש המשחקים:

      קרסול: נקע של הקרסול הוא אחת מחבלות הספורט השכיחות ביותר. החבלה מתרחשת לרוב בהטייה של כף הרגל בסיבוב פנימה. לאחר החבלה יופיעו נפיחות ורגישות, בעיקר בצדו החיצוני של הקרסול. טווח הסימפטומים הוא כאב קל עד חוסר יכולת לדרוך על הרגל, בהתאמה לדרגת הפציעה.

      כף הרגל: כאב חד המופיע בצד החיצוני של כף הרגל, לאחר נחיתה וסיבוב הקרסול פנימה, יכול להיות סימן לשבר בבסיס מסרק 5 - הבליטה הגרמית באזור זה. בנקודה זו מתחבר הגיד האחראי לתנועת הפרונציה של כף הרגל - קריסה של קשת כף הרגל פנימה, לכיוון הרגל הנגדית. בפגיעה זו הכאב והנפיחות יופיעו מעל בסיס המסרק, ויהיה קושי בדריכה על כף הרגל. לעתים מבלבלים פגיעה זו עם נקע של הקרסול.

      עקב: כאב חד ופתאומי המופיע בצד האחורי של השוק, מעל העקב, לעתים עם קול קריעה, יכול להיות תוצאה של קרע חריף בגיד האכילס. פציעה מסוג זה מתרחשת לרוב במעבר מעמידה לריצה מהירה, למשל: בהתקפה מתפרצת במהלך משחק. לאחר הפגיעה לפצוע יהיה קושי בכיפוף כף הרגל כלפי מטה, ובמישוש גיד האכילס אפשר יהיה להבחין במרווח בין שתי קצוות הקרע.

      ברך: הברך נושאת עומס רב במהלך משחקי כדורגל וכדורסל. בניגוד לריצה רגילה, שבה מרבית הפעילות מבצעת בקו ישר, במשחקי כדור מתבצעות תנועות סיבוביות אשר מפעילות לחץ על הברך. אחד הסימנים הבולטים לפגיעה חמורה בברך הוא נפיחות, שהיא בדרך כלל תוצאה של דימום (ולא "מים בברך", כפי שנהוג לומר).

      נפיחות שמופיעה מיד (כמה דקות לאחר החבלה) מצביעה על שבר תוך מפרקי בברך. נפיחות שמופיעה לאחר חצי שעה?שעתיים מצביעה על קרע ברצועה הצולבת הקדמית. מדובר בפציעה שאינה נובעת מחבלה ישירה, אלא משינוי כיוון בריצה. לעתים, בזמן החבלה, שומעים צליל של קריעה. הכאב יופיע מיד ועמו קושי בדריכה על הרגל. הפצוע יזדקק לעזרה בירידה מהמגרש. נפיחות שמופיעה לאחר יותר משעתיים היא בסיס לחשד לקרע במיניסקוס. גם הוא מתרחש לרוב בשל תנועה סיבובית ופתאומית, והכאב גם הוא מיידי.

      עוד בתחום פציעות הברך: מתיחה של הרצועות הצדיות, הפנימית והחיצונית, המתרחשת לרוב בשל עומס צדי, כאשר, למשל, הברך מתקפלת כלפי פנים או כלפי חוץ, ומתיחה של הרצועה מתרחשת בצד הנגדי. לרוב מדובר במתיחה חלקית או בקרע חלקי. במקרים נדירים מדובר בקרע מלא.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      נפצעתם? הפסיקו לשחק מיד (אילוסטרציה: Shutterstock)

      פיקה הברך: פריקת פיקה היא פציעה האופיינית לצעירים, ובמיוחד לסובלים מגמישות יתר. החבלה מתאפיינת בשינוי מיקומה של פיקת הברך. בפציעה מסוג זה הפצוע יתקשה לרוב לעמוד בכוחות עצמו או להזיז את הברך. חשוב: אין לנסות להחזיר את הפיקה למקומה, יש לטפל בכאב ולפנות את הפצוע לקבלת טיפול רפואי.

      ירך: פציעת הירך האופיינית על המגרש היא קרע חריף של שריר או גיד. השרירים שנוטים להיקרע הם שריר המיתר (בחלקה האחורי של הירך) או שריר הירך הארבע ראשי (בחלקה הקדמי). הקרע לרוב חלקי ונובע ממעבר מהיר מעמידה לריצה מהירה. הכאב חריף ומלווה בנפיחות. הפצוע יצליח לרדת בכוחות עצמו מהמגרש והטיפול יהיה סימפטומטי.

      עזרה ראשונה על המגרש

      מובן שלמניעה תפקיד מרכזי בשמירה על הגוף במשחקי כדור. חימום נכון, משחק בתנאים נאותים ושמירה על כושר גופני יכולים להוריד את שכיחות הפציעות. אם בכל זאת נפצעים, יש להיבדק על ידי רופא במרבית המקרים, בחדר מיון או במוקד רפואה דחופה. אולם עד שתגיעו לשם, הנה כמה עקרונות שכדאי להישמע להם:

      הפסיקו את הפעילות: כאשר מדובר בקרע חלקי של השריר או בנקע קל, ייתכן שהכאב לא יהיה חריף והשחקן ירצה לסיים את המשחק. למרות רצונו, חשוב מאוד להפסיק לשחק ברגע שמתרחשת פציעה כדי לא לגרום להחמרתה ולקרע מלא של הרצועה או השריר.

      הקפידו על מנוחה: לאחר הפציעה יש להימנע מהנעת האיבר הפגוע. יש לתמוך בפצוע על מנת שלא ידרוך על הרגל הפגועה. אפשר גם לקבע את המפרק הפגוע. חבישת האזור בתחבושת אלסטית תוריד את הנפיחות ותעזור בקיבוע האיבר.

      קררו את אזור הפציעה: רוב הפציעות מלוות בנפיחות שמחמירה את הכאב. קירור אזור הפציעה יוריד את הנפיחות ואת הכאב. עם זאת, מומלץ להימנע מקירור ישיר של העור (השתמשו במגבת או באמצעי חציצה אחר בין אמצעי הקירור לעור).

      הרימו את האיבר הפגוע: יש להרים את האיבר הפגוע מעל "גובה הלב". בתנוחה זו הנפיחות יורדת.

      טפלו בכאב: אם יש בנמצא תרופות נוגדות כאב (רוקסט, למשל) כדאי לתת אותן לפצוע.

      ד"ר ירון ברקוביץ' הוא אורטופד מומחה במרכז הרפואי רמב"ם