מה עשיתם כדי שהילד שלכם יהיה נהג זהיר?

מחקר חדש גילה שהורים המלווים נהגים צעירים עסוקים יותר בהערות טכניות על הנהיגה שלהם, ופחות בלימוד רחב יותר של הימנעות מסכנה. אז איך נהפוך את הילדים שלנו לנהגים טובים יותר?

  • נהיגה
רויטרס
מה עשיתם כדי ללמד את הנהגים הצעירים שלכם איך להימנע מסכנה? (אילוסטרציה: Shutterstock)

כשהילדים גדלים ומגיעים לגיל בו הם יכולים להוציא רישיון נהיגה – מצד אחד זה מפחיד ומצד שני זה גם משחרר הורים מעול ההסעות. החוק בישראל קובע כיום שנהג צעיר המקבל רישיון צריך לנהוג במשך 6 חודשים בלוויית נהג מלווה. ההגבלות בחוק לגבי ותק הנהיגה וגילו של הנהג המלווה מביאות לכך שלרוב ההורה הוא המלווה הזמין ביותר. אך בעוד שברור שההורים רוצים שילדיהם יהיו נהגים זהירים, קובע מחקר חדש בארה"ב שהורים לא עושים מספיק כדי שילדיהם ילמדו לנהוג בטוח יותר.

הקלטות של נסיעות שתיעדו את השיחות בין הילד להורה בעת שהילד נהג הצביעו על כך שפחות מחצי מהשיחה הוקדשה לנושא הנהיגה ושרובה כלל הוראות וביקורת ולעיתים רחוקות נושאי נהיגה רחבים יותר כמו נהיגה חכמה וכיצד להימנע מסכנות בכביש.

"במשך שנים הנושא של ההשגחה ההורית היה קופסה שחורה", אמר ארתור גודווין, מהמכון למחקר בטיחות בכביש, אוניברסיטת צפון קרוליינה, שהוביל את המחקר. גודווין מוסיף: "לא היה לנו מושג מה הם רוצים להשיגף איך הם מנסים ללמד את בני הנוער שלהם ומה הם עושים כשהם משגיחים עליהם ברכב".

עוד בוואלה! NEWS

הישראלים שאוכלים מדי יום במסעדת השף שנמצאת אצלם בבית

בשיתוף בית בלב
לכתבה המלאה

בייחוד אומרים להאט

גודווין והקולגות שלו גייסו 52 נהגים צעירים ואת הוריהם כדי לגלות מה קורה בזמן הנהיגה המשותף. רוב הנהגים הצעירים היו ברובם בני 15 שהחזיקו ברישיון נהיגה חדש בן כארבעה שבועות. במכוניות בהם נהגו בני הנוער הותקנו מצלמות כדי שהחוקרים יוכלו לראות ולהאזין לאינטראקציה בין ההורה לילד. החוקרים ניתחו 2068 קטעי וידאו ומצאו ש-61% מהם כללו שיחות על נהיגה וחצי מהן עסקו בהערות טכניות בהקשר לרכב ותפעולו.

"רוב הזמן ההורים נתנו פידבק או העירו אודות הנהיגה של הילד, כך שהם שמים לב למתרחש", ציין גודווין, אך הדגיש את האופי הבסיסי של השיח. "הדבר הכי שכיח שראינו הוא הורים שאמרו לילדיהם להאט, במיוחד בקרבת צמתים", ממשיך גודווין ומחדד: "ההורים רצו שילדיהם יתחילו להאט מוקדם יותר וחשו לא בנוח לגבי העיתוי המאוחר בו הילדים החלו לבלום".

כ-23% מההערות היו מהורים שהצביעו על משהו בדרך – לרוב, אמירה לגבי השתלבות בתנועה. כ-22% מההערות נשאו אופי שלילי בנוגע לרמת הנהיגה וכ-18% נועדו לסייע לילדים לנווט.

גודווין: "הדבר היחיד שלא ראינו הרבה וקיווינו לראות יותר הוא הכוונה ולימוד ברמות יותר גבוהות בניגוד להערות בסיסיות ונקודתיות יותר. רוב ההורים הם נהגים ותיקים והם למדו מניסיונם לזהות מצבים שיכולים להיות מסוכנים. להורים יש יכולת לדעת טוב יותר כיצד דברים עלולים להתפתח, אבל בני נוער הם חסרי ניסיון והם מפספסים את הסימנים עד שהם לומדים מניסיונם האישי".
"רצינו לראות שהורים מנסים לעזור לבני הנוער לפתח את החוכמה שבנהיגה ולעזור לילדים לזהות סכנות מבעוד מועד", אומר גודווין

ללמוד מניסיון הנהיגה של אבא ואמא

ברוב המדינות בארה"ב לא ניתנת להורים הדרכה לגבי אופי הליווי או הכוונה בנושא ולדעתו של גודווין המסקנות מצערות משום שזמן הליווי ברוב המדינות, הנע בין חצי שנה לשנה (ובישראל עומד על חצי שנה), מאפשר להורים להיות לא מעט עם ילדיהם ברכב - הזדמנות אמיתית לשיעור בבטיחות בדרכים.

ג'סיקה מירמן מהמכון לחקר פציעות ומניעתן בבית החולים לילדים בפילדלפיה, ציינה לחיוב את גישתו החדשנית של המחקר ואת תרומתו. מירמן לא הייתה שותפה למחקר, אך מתמחה בהתנהגות בני נוער בזמן סכנה ובמעורבות הורית. "מספר התאונות בהן מעורבים בני נוער יכול לרדת באמצעות מדיניות חינוך לנהיגה נכונה, מעורבות הורית בזמן לימוד הנהיגה והרבה תמיכה מצד ההורים בזמן הליווי", היא אומרת. "אנחנו רוצים לתמוך בהם במשך תקופת לימוד הנהיגה, בעודם לומדים ובייחוד אחרי שהם כבר נהגים עצמאיים", מציינת מילמן.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully