חמוד, מה אתה בונה בחול?

משחק בחול על שפת הים ובארגז החול בגן הילדים ובגן השעשועים הוא א"ב של ילדות. תינוקות, פעוטות וילדים (ולמען האמת גם מבוגרים) יכולים לשחק בחול שעות ארוכות – לחפור, למלא דליים, לרוקן, לבנות ארמונות, עוגות ועוד ועוד. אבל המשחק בחול, שתורם רבות להתפתחות וחשוב, יכול להיות גם כלי טיפולי.

הטיפול באמצעות משחק בחול הוא שיטת טיפול ייחודית המאפשרת גישה אל הלא מודע והנפש באמצעים בלתי מילוליים. במהלך הטיפול עוסק המטופל בפיסול חופשי עם חול ומשתמש בחפצים שונים לפי צרכיו. במהלך הטיפול משתמשים בחול ים רטוב ויבש ובמיניאטורות וחפצים טבעיים שונים. הטיפול מבוצע בקליניקה בתוך ארגז או מגש עץ שצבעו הפנימי כחול וחציו מלא בחול ים.

הבחירה של מה מפסלים בחול ובחירת המיניאטורות ומיקומן הן סימבולים לעולם הנפשי–דמיוני של המטופל. הסימבולים האלה קרובים לתודעה אבל עדיין אינם מודעים ולא ניתנים לפירוש מיידי. בסיום תהליך הבנייה בחול מתבוננים במשותף בתמונת החול שנוצרה, המהווה גישה אל עולמו הפנימי והנפשי של המטופל.

בשונה מטיפולים אחרים המתבססים על דיאלוג מילולי וכרוכים בתהליך ארוך עד הגעה לתובנות ברורות הנוגעות ללא מודע, הטיפול בחול מאפשר הבעה מהירה יותר, על אף שמשמעות העבודה ותוצאותיה לוקחות זמן נוסף. מטרת הטיפול שונה ממטופל אחד לאחר, אך באופן כללי היא מסייעת למטופלים בכל גיל להתמודד עם בעיות רגשיות כמו מתחים, לחצים וחרדות ובסופו של דבר לאורך זמן תורמת לחיזוק האגו ולהזנת הנפש.

שיטת הטיפול באמצעות משחק בחול נוסדה בלונדון בשנות ה- 30 של המאה הקודמת על ידי פסיכיאטרית הילדים מרגרט לוונפלד. לאחר שזיהתה כי הילדים נמשכים אינטואיטבית לארגז החול, היא החלה לפתח את השיטה וטענה כי למעשה הילדים המציאו אותה.

בהמשך שודרגה השיטה על ידי דורה קאלף, אנליטיקאית יונגיאנית ופסיכותרפיסטית ילדים שוויצרית ותלמידה של לוונפלד, שהוסיפה מיניאטורות מכל העולם. כל אחת מהמיניאטורות מהווה אפשרות לסמל את האושר של הלא מודע והפוטנציאל של הנפש לרפות את עצמו. קאלף קשרה את שיטת הטיפול לעקרונות הפילוסופיה הסינית על בסיס הנחת היסוד שהטבע יודע לפתור דברים ושיש לאפשר להם להתפתח מתוך עצמם.

בהמשך מצאה קאלף כי קיים קישור בין שלבי ההתפתחות הטבעיים של הילד לשלבי ההתקדמות בתהליך הטיפול בארגז בחול בנקודות ציון ברורות ומקבילות לפי שלבי התפתחות הילד של אריך נוימן, האנליטיקאי היונגיאני הראשון בארץ.

בהגדרת התהליך הטיפולי מבחינים בכמה שלבים שחוזרים על עצמם עם שינוי: ההתחלה היא בסוג של כאוס, ההמשך הוא מיון ראשוני, ואז יש הפרדה סימבולית בין זכר לנקבה, יצירת סדר מסוים ושלב חדש של בלאגן. למעשה, מדובר בתהליך מעגלי של סדר ובלאגן, אבל בכל פעם מדובר בשלב עמוק יותר עם בסיס מוצק יותר. בשלב האחרון המטופל מתחיל לעסוק במה שעובר עליו, כשלעיתים עולים וצפים דברים שלא נסגרו, ואז סוגרים אותם וחוזרים עם בסיס יציב יותר. ככל שתהליך הטיפול מתקדם יותר, התמונה הנוצרת בארגז החול תיראה רגועה יותר והדמויות יהיו מסודרות במקום המייצג יותר שקט ואיזון.

טיפול באמצעות משחק בחול מתאים כמעט לכל אדם הרוצה להתמודד עם הבנת עצמו והלא מודע ומעוניין לחזק את הנפש. מכיוון שהיא אידיאלית עבור מטופלים המתקשים להתבטא מילולית, היא אפשרית לפעוטות מגיל שנה וחצי-שנתיים ובעיקר אידיאלית לילדים מגיל 4.5-5 עד גיל 12, אז ילדים כבר מתחילים לחוש לא בנוח לשחק בחול.

ילדים הבאים לטיפול במשחק בחול מופנים בגלל מגוון רחב של בעיות: למשל בעיות אורגניות כגון אוטיזם ופיגור, לפעמים בשל חוסר ריכוז, בעיות משפחתיות הנובעות מגירושים, מחלה גופנית או נפשית במשפחה, יתמות, אימוץ, דימוי עצמי נמוך, ואף מצבים קשים אחרים כמו ניצול מיני.

משך הטיפול תלוי בבעיה הספציפית. כיום, כשהטיפול נעשה במסגרת קופות החולים, הקופה מאפשרת בין 12 ל-24 טיפולים במשך תקופה מסוימת. בטיפול פרטי, תהליך הטיפול יכול להמשיך שנה או שנתיים, עד שהילד מרגיש חזק מספיק ואין צורך בקשר קבוע עם המטפל. ניסיוני כמטפלת ילדים במרכז טיפולי של משרד החינוך והשירות הפסיכולוגי החינוכי, מלמד שהרבה ילדים טופלו במשך שנתיים, ובמקרים קשים יותר אף 3-4 שנים.

לדוגמה, בטיפול של ילד מדוכא בן 9 שאמו חלתה ואחרי ניתוח לא חזרה לתפקוד הופיעו בחול סימבולים של בית חולים, טיפול רפואי, וכאב שאמה נמצאת בבית וגם "איננה". הטיפול הסתיים לאחר 9 חדשים כשהילד הביע מגוון רגשות, חש יותר שמחה ורצון להצליח בלימודים ואט אט "חזר לחיים", הצטרף לקבוצת ספורט והתחיל ללמוד אמנויות.

כיום מטפלים באמצעות משחק בחול במגוון מקומות כולל בתי ספר מיוחדים, בתי חולים פסיכיאטריים במסגרת מספר מחלקות נוער שבהם יש טיפול במשחק בחול. השיטה קיימת גם במספר תחנות לבריאות הנפש ובקליניקות פרטיות. על המטפלים באמצעות משחק בחול לעבור הכשרה תיאורטית במשך שנתיים לפחות במסגרתו נלמדים תהליך הטיפול והסימבולים העולים מהלא מודע.

לינור שטיינהרדט היא מייסדת תוכנית ההכשרה לטיפול באמצעות משחק בחול בגישה יונגיאנית במכללת סמינר הקיבוצים ומייצגת את ארגון המשחק בחול הישראלי (ISTA) במסגרת הארגון הבינלאומי למשחק בחול (ISST).