השתלת מח עצם, לא לצעירים בלבד

    השתלת מח עצם קיימת כבר יותר מ-60 שנה, אבל בתחילת הדרך אפשרה להציל את חייהם של אנשים צעירים בלבד. שיפורים דרמטיים בשיטות הטיפול משנים את התמונה

    • סרטן
    ד"ר רון רם
    השתלת מח עצם: גם אחרי גיל 20 (צילום: ShutterStock)

    השתלת מח עצם הולכת ונעשית נפוצה יותר בטיפול במחלות ממאירות. שיפור שיטות ההשתלה והוספת תרופות וטיפולים חיסוניים מאפשרים להרחיב את השימוש בהשתלת מח עצם למיגוון רחב של חולים בגילים שונים הסובלים ממחלות סרטניות שונות.

    העתיד כבר כאן

    הבדיקה החכמה שמאתרת סיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי

    בשיתוף שחל
    לכתבה המלאה

    תפקידי תאי האב במח העצם

    תאי הדם בגופנו נחלקים לשלוש קבוצות עיקריות: תאי הדם האדומים נושאים את החמצן, תאים הדם הלבנים נלחמים בזיהומים שונים וטרומבוציטים אחראיים לקרישת דם ולמניעת דימומים. כל תאי הדם נוצרים מתאי אב הנמצאים (החל בראשית חיי העובר) במח העצם – "מחסן" תאי הדם בגוף. כמו תאי הדם, גם תאי האב במח העצם נחלקים לשלוש קבוצות - תאים אדומים, תאים לבנים וטרומבוציטים, היוצאים ממח העצם אל הדם ההיקפי כדי לבצע את פעולותיהם בגוף.

    במחלות כמו לימפומה ומילומה תפקוד מח העצם נפגע כתוצאה מכימותרפיה או מהקרנות. ישנן גם מחלות כמו לוקמיה, אנמיה אפלסטית ומחלות מולדות שבהן תאי האב במח העצם אינם מתפקדים כלל.

    ומה עושה ההשתלה?

    השתלת מח עצם היא למעשה תאי אב הניתנים בעירוי כדי לשקם את תפקודו של מח העצם של חולה. מאות אלפי אנשים ברחבי העולם כבר עברו השתלת מח עצם. עם השנים התפתחו שיטות טובות יותר להשתלה והרופאים המשתילים למדו לאפיין את הפרופיל של החולים שאצלם סיכויים טובים לריפוי המחלה באמצעות ההשתלה.

    סוגי ההשתלות

    השתלת מח עצם עצמית: במחלות כמו לימפומה ומילומה, בדרך כלל רק מינונים גבוהים של קרינה או כימותרפיה מסוגלים להכחיד את המחלה. הבעיה היא שמלבד הכחדת המחלה הטיפולים עלולים גם לגרום לתאי האב להפסיק לייצר תאי דם. במקרים של מחלות אלה תאי האב ממח העצם של החולה נאספים לפני קבלת הטיפולים וחוזרים אליו אחרי הכימותרפיה או ההקרנה. השתלה זו נקראת השתלת מח עצם עצמית, כי התאים, כאמור, נלקחים מהחולה עצמו. כך הרופאים יכולים לתת מינון גבוה של כימותרפיה כאשר המחלה אינה מגיבה למינון רגיל.

    השתלת מח עצם מתורם: במקרים של לוקמיה ומחלות אחרות שבהן תאי האב במח העצם אינם מתפקדים, נדרשים תאי אב ממח עצם של תורם. תאי האב שנתרמים יכולים להרוג את תאי הלוקמיה ביעילות רבה יותר מזו של תאי האב המקוריים של חולה הלוקמיה. פעילות זאת מכונה "פעילות השתל נגד הלוקמיה". כלומר, בהשתלה זו תאי האב נלחמים במחלה ולא רק מחליפים את תאי האב הפגומים במח העצם. התורם יכול להיות אח או אחות שנמצאו מתאימים באופן מלא או חלקי. התורם יכול להיות גם תורם זר שנמצא מתאים. לעתים ניתן להשתמש בתאי אב שמקורם בדם הטבורי של היילוד.

    שיטות טיפול חדשות במסגרת השתלת מח עצם

    מאז התחיל השימוש בהשתלת מח עצם, בשנות ה?50 של המאה ה?20, שיטות הטיפול השתפרו דרמטית. בעבר בוצעו השתלות מח עצם רק אצל אנשים צעירים. כיום, באמצעות הטיפול המכין להשתלה ובאמצעות טיפול תומך במהלך ההשתלה (אנטיביוטיקה ומוצרי דם) ניתן לבצע השתלת מח עצם גם אצל אנשים מבוגרים בעשור השביעי לחייהם. לאחר ההשתלה, טיפולים חיסוניים מתקדמים מאפשרים שליטה טובה יותר בהתפתחות מחלת הלוקמיה, ושילוב תרופות ביולוגיות בטיפול המכין להשתלת מח עצם משפר משמעותית את תוצאות ההשתלה.

    ד"ר רון רם הוא מנהל היחידה להשתלת מח עצם, המערך ההמטולוגי, המרכז הרפואי תל אביב, איכילוב

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully