בשורות טובות לסבתות ולהורים: מחקר חדש מצא ששמירה על הנכדים תורמת לצלילות המחשבה ולפעילות מוחן של סבתות. הסברה היא שהעיסוק החברתי והגירוי המנטלי הקשורים בטיפול בילדים קטנים מפחיתים את הסיכוי לדמנציה. עם זאת, המחקר שבדק 120 סבתות אוסטרליות בגילאי 57-68, מצא שאלה ששמרו על הנכדים חמש פעמים בשבוע הצליחו פחות במבדקים קוגניטיביים שבדקו את הזיכרון ואת יכולות העיבוד המנטלי.
חוקרים קבעו: תחושת משמעות מאריכה חיים
מטרת המחקר הייתה לברר האם שמירה על הנכדים יכולה לעזור לנשים בשלב הפוסט-מנופאוזה להישאר צלולות וחדות ככל שהן מתבגרות. מחקרים קודמים הצביעו על כך שפעילות חברתית עם חברים וקרובים מועילה ומשפרת תפקודים קוגניטיביים בקרב מבוגרים ומפחיתה את הסיכון ללקות באלצהיימר ומחלות אחרות הקשורות בגיל וקוגניציה, אך עד כה לא נבדקה ההשפעה של שמירה על הנכדים כפעילות בפני עצמה.
הורים רבים בטח ישמחו לחלוק את תוצאות המחקר עם הוריהם כשהם מבקשים מהם עזרה בשמירה על הנכדים, אך לא כדאי להתלהב יותר מדי. החוקרים מצאו שסבתות ששמרו על הנכדים חמישה ימים בשבוע ויותר הצליחו הרבה פחות במבדקים והפגינו יכולות קוגניטיביות ירודות. התוצאות הטובות ביותר היו של סבתות שבילו עם נכדיהן יום בשבוע.
ייתכן שהציונים הנמוכים במבדקים הם תוצאה של תחושות כעס שחשות הסבתות, יחד עם הרגשה של עול כבד מדי, המשפיעה על המצב המנטלי. הסבתות שעשו בייביסיטר לנכדיהן מדי יום סיפרו לחוקרים שהן מרגישות שהילדים יותר תובעניים כלפיהן בהשוואה לדיווח של סבתות ששמרו על הנכדים רק פעם בשבוע.
על כל פנים, תוצאות המחקר, מצביעות על כך שמינון קטן של שמרטפות תורם תרומה חיובית לתפקודי המוח של סבתות ואילו שמירה מרובה מדי יכולה לגרום לנזק. "נשים צריכות לברר עם עצמן כיצד הן מרגישות לגבי התדירות בה הן שומרות על הנכדים ולהחליט אם זה מתאים להן", מסכמת ד"ר מרגרי גאס, העומדת בראש הארגון הצפון אמריקני למנופאוזה.