מבקר המדינה רוצה שתחסנו את הילדים שלכם

החלטת הורים שלא לחסן את ילדיהם בחיסוני השגרה המומלצים היא תופעה ההולכת וצוברת תאוצה בישראל בשנים האחרונות. בדו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום (שלישי) קובע המבקר כי על משרד הבריאות לפעול בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להעלות את שיעור המתחסנים ואת מודעות הציבור לחשיבותו של הנושא.

דו"ח המבקר: סיקור מיוחד
דו"ח מבקר המדינה: נסיעות השרים הוכפלו
דו"ח מבקר המדינה: כשלים בביצוע התוכנית הלאומית לזיהום אוויר
דו"ח מבקר המדינה: כך מזניחה רשות השידור את הארכיון הלאומי שלנו

משרד הבריאות ממליץ על מתן חיסונים לתינוקות, לפעוטות ולתלמידים עד כיתה ח', נגד 14 גורמי מחלות זיהומיות. חיסונים אלה כלולים בסל שירותי הבריאות. תינוק מקבל בשנתו הראשונה 11 זריקות ושלוש מנות חיסון באמצעות טיפות. כמו כן, המשרד ממליץ על מתן חיסונים ייעודיים לכלל המבוגרים במדינה לרבות קשישים, חיילים, מטיילים לחו"ל, עובדי מערכת הבריאות ותלמידי מקצועות הבריאות. בשנת 2013 העריך המשרד את העלות הכוללת של מתן החיסונים בתחנות ובבתי הספר, כולל רכש החיסונים, בכ-600 מיליון שקל.

שיעור הילדים שחוסנו, המעודכן במשרד לשנת 2010 ונוגע לילדים שנולדו בשנת 2008, נע בין 90% ל-97%. אף שמדובר בשיעור גבוה יחסית, נתון זה מלמד שעשרות אלפים מהילדים בישראל לא חוסנו בחלק מהחיסונים או לא חוסנו כלל. יש אוכלוסיות, דוגמת תושבי שכונות חרדיות בירושלים והבדואים בנגב, ששיעור המתחסנים בהן נמוך לעומת הממוצע הארצי, ויש סכנה גדולה להתפרצות מחלות בקרבן.

המבקר קובע כי "על משרד הבריאות לפעול במרץ להעלאת שיעור המתחסנים בקרב הילדים, ולהגביר את מודעות הציבור לחשיבות שיש להתחסנות מבוגרים. יש להמשיך לבחון את המחסומים הארגוניים המקשים את מתן החיסונים ולפעול להסרתם, להגביר במידת האפשר את הגמישות בנוגע למתן החיסונים, להגביר את השקיפות על ידי מסירת מידע מלא ועדכני לציבור בעניין זה".

בנוגע לחיסוני מבוגרים, המבקר מצא גם כי שיעור ההיענות לקריאה לקבלת חיסונים בעת התפרצות שפעת החזירים בשנת 2009 וכן באזורים מסוימים בעת מבצע החיסון נגד נגיף הפוליו בשנת 2013 היה נמוך. על פי המבקר, חשוב להגביר את אמון הציבור במערך החיסונים, כדי להעלות את שיעור המתחסנים. עוד נמצא כי המשרד וקופות החולים אינם מקיימים פעילויות הסברה בנושא החשיבות שבחיסוני מבוגרים.

כדי להגביר את נכונות הציבור להתחסן הועלו בשנים האחרונות כמה רעיונות, שחלקם מקובלים בכמה מדינות מערביות, כמו התניית ההרשמה לגני ילדים ציבוריים בקבלת חיסונים, חיוב הורים שלא חיסנו את ילדיהם בעלויות אשפוז הילדים בעקבות מחלות שנגרמו בשל אי-קבלת החיסונים והתניית קבלת קצבאות הילדים בחיסון הילדים. על פי מבקר המדינה, הרעיונות לא יושמו מסיבות שונות, וביניהן - קשיי נגישות לקבלת חיסונים בחלק מהיישובים והיעדר מאגר מידע ממוחשב, הכולל פרטים על החיסונים שקיבל כל ילד.

"מידע מלא על המתחסנים חשוב ביותר הן בשגרה והן בעת התפרצות מחלות", כותב המבקר בדו"ח. אף שמשרד הבריאות פעל בשנים האחרונות להקמת מערכת מחשב מרכזית שתכלול מידע מלא על מקבלי החיסונים, מציין מבקר המדינה כי עד מועד סיום הביקורת, ספטמבר 2013, לא הייתה במשרד מערכת מחשב כזאת, ועל כן העריך המשרד את שיעור הילדים שחוסנו רק על פי מדגם, שהתקבל מהגופים המבצעים חיסונים ומשתמשים במערכות מידע שונות.

גם בפרק בדו"ח שבדק את מערך תחנות טיפת חלב, מצביע המבקר על בעייתיות בהעברת מידע. תחנות טיפת חלב אינן מקבלות מידע שוטף על תינוקות שנולדו, אף שהמשרד מקבל בנוגע לכך מידע חודשי . אם יולדת בוחרת שלא לפנות לתחנת טיפת חלב לאחר הלידה, התחנות לא ידעו על התינוק שנולד. הדבר עלול לגרום לאי-קבלת חיסונים ולאי-ביצוע בדיקות סינון לילדים אלה.

מידע על תינוקות שנולדים חשוב בייחוד בנוגע לאוכלוסיית חסרי המעמד בישראל (כמהגרים ועובדים זרים), מכיוון שבארצות מוצאם אין מערך חיסונים מסודר, ומכיוון שהם מתגוררים בישראל בצפיפות רבה יחסית - ובשל כל אלה הסיכוי להעברת מחלות בקרבם גבוה.

עוד מצא המבקר כי התחנות אינן מוסרות ל"שירותי הבריאות לתלמיד" שמפעיל משרד הבריאות מידע, ושירותי בריאות התלמיד אינם מוסרים מידע לצה"ל. העברת המידע בין הגופים חשובה על מנת שבכל מסגרת יוכלו לוודא כי המטופל השלים את תכנית חיסוני השגרה; וגם כי עלולה להיפגע התפתחותם של ילדים שבבדיקות הסינון שנעשו להם התגלו בעיות, ולא בוצע להם המשך טיפול.

המבקר מצא מחסור באחיות בכמה תחנות, לעומת מה שנדרש על פי הוראות משרד הבריאות. בתחנות שפועלות במגזר החרדי בכמה ערים יש כ-20 משרות שאינן מאוישות, והדבר גורם לעומס עבודה על האחיות המועסקות בתחנות אלה, להמתנה ארוכה לקבלת חיסונים ולביצוע בדיקות סינון.

המבקר קובע כי על משרד הבריאות לקבוע כללים בנוגע לזמינות ולנגישות של השירות הניתן בתחנות טיפת החלב. על משרדי הבריאות והאוצר לבחון דרכים להגברת שיתוף הפעולה בין הקופות בנוגע למתן שירותי טיפת חלב, ובכלל זה לשקול מנגנון התחשבנות ביניהן, וכן לשקול מתן תגמול כספי ראוי לקופות שנותנות שירות גם למבוטחי קופות אחרות. כל זאת על מנת לצמצם את קיומו של כפל התשתיות הכרוך בפעילותן של כמה תחנות טיפת חלב ביישוב אחד

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "הסתיימה הקמת מאגר החיסונים הממוחשב נחליאלי הכולל נתונים על חיסון ילדים בגילאי 0-18 ללא תלות בגורם המפעיל. לראשונה פועלת רשומה לאומית שכוללת את כלל הנתונים לגבי כל אוכלוסיית הילדים ללא תלות במעברי מגורים או מעבר תחנה. על פי התכנון דוחות הכיסוי הארציים יופקו מתוך מאגר "נחליאלי" וניתן יהיה לקבל מידע על כל אוכלוסיית היעד במדינת ישראל. במהלך אירוע הפוליו הרשומה המתוארת פעלה בהצלחה רבה וניתן היה להפיק דוחות מלאים לגבי הכיסוי החיסוני בזמן אמת. הרחבה לכל חיסוני הילדות על פי תוכנית החיסונים צפויה להסתיים במהלך שנת 2014".

עוד נמסר כי המשרד פועל במספר מישורים על מנת להעלות את שיעור המתחסנים בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב והחרדים בירושלים באמצעות הנגשת מערך החיסונים לאוכלוסיות אלו והתאמתו לצרכיהן".

לגבי הקשר עם תחנות טיפות החלב נמסר כי "בכוונת המשרד להסדיר העברת מידע שוטפת על ילודים לטיפות החלב, עם זאת מדובר בממשק מורכב מאוד הדורש פיתוח ארוך שיארך כשנתיים".