אל תתני לביישנות להרוס לך את חיי המין

אם מעולם לא סבלת מזיהום חיידקי, גרד או פטרייה וגינלית - אשרייך. אם סבלת - את בהחלט לא לבד. כ?40% מהנשים סובלות מזיהומים חוזרים באזור הנרתיק, ולזיהומים האלה יש השפעה גדולה על איכות חייהן. המבוכה סביב הנושא גורמת לנשים רבות להימנע מהטיפול בזיהום ובשל כך לפגיעה ישירה בחיי המין ובזוגיות שלהן.

הזיהומים הווגינליים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: זיהומים חיידקיים ופטריות. זיהום חיידקי מתבטא בגרד, בצריבה או הפרשות וריח לא נעים. זיהום פטרייתי (קנדידה) מתבטא בהפרשה לא נעימה וגרד, נפיחות, אדמומיות, ואי נוחות בשפתיים החיצוניות והפנימיות. זיהום זה מתפתח לעתים קרובות כשהתאים של קיר הנרתיק מכילים הרבה סוכר. לכן נשים סוכרתיות חשופות יותר לזיהום פטרייתי. את הפטרייה עדיף למנוע מאשר לרפא – באמצעות תזונה ושטיפה אינטימית.

ברבים מהמקרים הנחשדים כפטריות וגינליות מדובר בכלל בזיהום חיידקי ולא בפטרייה. הטיפול השגוי מביא לשובו של הזיהום. המקור לזיהום הווגינלי יכול להיות מכאני - לידה, בדיקה רפואית גסה כמו לקיחת משטח צוואר רחם, מכנסיים צמודים מדי או שימוש לא נכון בטמפונים. ניסיון הגוף להשתקם יפעיל את המערכת החיסונית והתוצאה תהיה דלקת.

חשוב לדעת ששטיפה אינטנסיבית בסבון רגיל יכולה להזיק. סבון הוא בסיסי ומשבש את החומציות הרצויה בנרתיק. גם לתרסיסים וגינליים ולג'לים נוגדי הפריה השפעה כימית ניכרת. אצל חלק מהנשים מתפתחת אלרגיה לגומי של הקונדום או לחומרים כמו סבון וקרם גוף. כדאי, אפוא, להשתמש במוצר עדין או להימנע לחלוטין מתכשירים ולהשתמש במים רגילים או במים וחומץ (להוסיף כפית חומץ לחצי ליטר מים).

חשוב מאוד להחליף טמפונים ותחבושות היגייניות בתכיפות. בניגוב האזור בנייר טואלט יש להקפיד על תנועה לכיוון הישבן ולא להפך, כדי למנוע מעבר חיידקים מהמעיים לנרתיק. לאחר שחייה בבריכה, שמעלה את הסיכוי להידבק בפטרייה בשל השפעת הכלור על החומציות בנרתיק, מומלץ להשתמש בשטיפה לאיזון ה?PH.

גם נרתיק יבש בעת קיום יחסי מין לא מוגנים הוא פוטנציאל לנזק לרקמה ולדלקת. אם קיימת יחסי מין ויום אחר כך הבחנת בריח לא נעים כדאי שתשטפי את הנרתיק, ויפה שעה אחת קודם. כדי להימנע מיובש מומלץ להשתמש בחומר סיכה (טבעי, וללא שמן או הורמונים) בעת קיום יחסי המין. גם יחסי מין איטיים יותר עם משחק מקדים ארוך יותר יכולים לעזור.

בכל הפרעה בסביבה הווגינלית עודף הפרשה הוא סימן ראשוני. הפרשת יתר יכולה להיגרם מחיידקים, מפרזיטים, מפטריות או מווירוסים אבל גם ממטרד מכאני כמו מכנסיים צמודים, תחתונים סינתטיים, נייר טואלט גס או תכיפות נמוכה מדי בהחלפת התחבושות ההגייניות. הפרשת יתר מגיעה בדרך כלל עם גרד, כאב ועקצוץ של השפתיים, ויש תכשירים מיוחדים שנועדו לטפל בכך.

חשוב לדעת כי כמו בכל תחום, למצב הבריאות הפיזית והנפשית, לתזונה נכונה, ולרמות הלחץ והחרדה השפעה מכרעת על יכולת הגוף להתנגד לחיידקים. גם נטילת תרופות או שימוש בסמים יכולים להשפיע על מצב הנרתיק.

ולסיכום, הכל מתחיל ונגמר בערנות ובמודעות: אם נשים לב לתחושות המשתנות ונדאג להיבדק על ידי רופא כשצריך, נוכל לטפל בכל בעיה בזריזות, ולמנוע מעצמנו אי נעימות נגררת, והשלכות מרחיקות לכת על חיי המין והזוגיות.



ייעוץ מקצועי: יוסי מצקל, רוקח בכיר בחברת דרורת