אחד הרגעים הקשים ביותר להורים הוא כאשר הם מתבשרים שהילד שלהם נדרש לעבור פרוצדורה רפואית מורכבת. ההורים נקרעים בין הפחדים שלהם והדאגה לשלום הילד, לצורך לשדר "עסקים כרגיל" ולהרגיע את המטופל הקטן.
התמודדות עם ניתוח והחלמה קשה ומפחידה בכל גיל, אבל בניגוד למבוגרים, לילדים אין את היכולת להבין את הרציונל של ההחלטה לבצע את הניתוח הנדרש, את תהליך ההחלמה ואת ההכרה שמהלך זה נעשה לטובתם.
להורים יש את היכולת להשפיע על אופן תפיסת החוויה של הילד, ולכן דווקא ברגעים כאלה, שקשים גם למבוגרים, התפקיד ההורי הוא קריטי מאין כמוהו.
ההתמודדות הראשונית
בהנחה שלא מדובר בניתוח חירום, לרוב נערכת פגישה מקדימה עם הצוות הרפואי ועם הרופא המרדים. הקפידו לקבל את מירב המידע מהצוות הרפואי, לרבות מהלך הניתוח, משך הניתוח, ההתאוששות ומה צפוי בתהליך ההחלמה. הכינו רשימה של כל השאלות שמטרידות אתכם, גם אם נראה לכם שחלקן טיפשיות ומוזרות, זו זכותכם לדעת. ככל שיהיה לכם יותר מידע, תרגישו שאתם שולטים בתהליך, תהיו חרדים פחות, ויהיה לכם קל יותר להסביר לילד, לנחם ולהרגיע אותו.
לפני הניתוח
קנו ערכת רופא והוסיפו לה מוצרים "אמיתיים" כמו פלסטרים, תחבושות ומסכת אינהלציה (לעיתים ההרדמה תתבצע עם מסכה). תנו לילד לשחק עם הערכה, ובמסגרת המשחק עודדו אותו לבדוק את בני המשפחה ואת הבובות שלו.
בימים שלפני הניתוח בצעו פעילות מהנה במיוחד (בריכה, ספארי, הצגה או טיול), משהו שהילד מאוד אוהב לעשות, מקום שהוא אוהב לבקר בו וכדומה. כך תציידו אותו בחוויות טובות ונעימות בתקופה שלפני הניתוח.
הסבירו לילד במילים פשוטות ובקצרה על הפרוצדורה הרפואית שהוא עתיד לעבור. הבטיחו לו שלא תעזבו אותו ושתלוו אותו לאורך כל התהליך. הסבירו על תהליך ההרדמה והבהירו שתהיו שם מיד כשיתעורר.
ארזו לילד חפצים מהבית, חשובים וחיוניים עבורו, שיתנו לו תחושה נעימה ומוכרת.
שוחד. ככלל, אני נמנית על המתנגדים הנחרצים לשיטת התגמול החומרי כדרך חינוכית, אולם מאחר שזהו לא "הליך חינוכי" וזו לא השעה ללמד את הילד שיעור כלשהו, במקרה זה, תגמול כזה יכול להקל. הבטיחו לילדכם משהו שהוא רוצה מאוד (שהוא כמובן בר השגה עבורכם) לאחר הניתוח או בשובו הביתה, זכרו שהמטרה היא להעניק לילד מחשבה מוחשית על משהו חיובי שמצפה לו, ואף תוכלו להזכיר לו זאת ברגעים הקשים.
אחרי הניתוח
מרחב רגשי - תנו לילד לגיטימציה ומרחב בטוח להביע את מורת רוחו, מותר לו לבכות ומותר לו להביע את התסכול שלו. הימנעו ממשפטים כמו: "אל תבכה", ובמקום זאת השתדלו להיות אמפתיים לתחושותיו: "אתה בוכה כי כואב לך?", "אני מבין שזה כואב".
משכך כאבים - בזמן ההחלמה, אם הילד מתלונן על כאבים אל תחסכו ממנו משככי כאבים, בשיתוף עם הצוות הרפואי כמובן, ואל תמתינו שהמצב יהיה אקוטי ובלתי נסבל.
מספר הצעות לתקופת האשפוז
ככל שאורך האשפוז וההחלמה ארוך יותר, יהיה עליכם להיות יותר יצירתיים במציאת פתרונות ודרכים להעסיק את הילד, כדי להעביר את הזמן וכדי לגרום להסחת דעת מהכאב. הנה מספר הצעות פרקטיות-
סרטונים - הכינו מבעוד מועד מקבץ סרטונים מצחיקים של הדמויות האהובות על הילד ושמרו אותם בתיקיה נפרדת במחשב נייד או בטאבלט.
אלבום - הכינו לילד אלבומי תמונות שלו, הן וירטואלים והם מוחשיים, כדי שיוכל להתבונן בהם.
בובה - בקשו שאת כל הפרוצדורות הרפואיות יבצעו על בובה בטרם יבוצעו על הילד (יש צורך בשיתוף פעולה מהצוות הרפואי המטפל).
הפכו את הילד לגיבור על - הביאו לילד כתר, גביע, מדליה או גלימה ואפשרו לו להרגיש כמו מלך או גיבור על.
טיפוח - אפשרו לילדה מעשים קטנים של טיפוח שבדרך כלל אינם מקובלים עליכם, מרחו יחד לק, התיזו בושם, קרם גוף.
קישוטים - קשטו לילד את אזור המיטה שלו בבלונים ודמויות שהוא אוהב.
תחושה של בחירה ושליטה - כשניתן, ובתאום עם הצוות הרפואי, שאלו את הילד אם הוא רוצה את אמא או את אבא לידו, איזה חפץ / צעצוע הוא רוצה שיהיה לצידו, איזה בגדים הוא רוצה ללבוש וכו'.
הומור - נסו בכל הזדמנות להוסיף הומור, לדוגמה, קנו לכם ההורים אף של ליצן או אוזניים של חתול וכדומה והשתמשו בהם מידי פעם.
ספרים - בחנויות הספרים ובספריות קיים מגוון רחב של ספרים העוסקים בנושא הכאב. ספרים כאלו, עשויים להקל על הילד בשני רבדים - האחד הוא שיקוף רגשותיו וחששותיו בדמויות, שמובילה להקלה מעצם "אישור" ומתן לגיטימציה לתחושותיו; והשני הוא באמצעות למידת דרכי התמודדות של אחרים עם מצבים ובעיות דומות לשלו.
משחת קסמים - כאשר הילד מתלונן על כאב חיצוני, הציעו למרוח אלוורה או משחה הומאופתית המותווית להקלה על כאבים. לעיתים מריחת המשחה מנחמת מעצם התייחסות ההורים לכאב.
הקפידו לשדר לילד רוגע, הכילו אותו ותנו לו תחושת ביטחון. בנוסף, עשו ככל יכולתכם כדי לא להקשות על הילד, וחסכו ממנו את המכאובים שלכם, בטאו אותם שלא בנוכחותו. וזכרו שאתם ההורים, מהווים את הדמויות המשמעותיות ביותר בחייו, והיכולת להשפיע על איך תיתפס החוויה בעבורו, היא בידיים שלכם.
תקופת ההחלמה דורשת התגייסות של הסביבה הקרובה, על כן הכינו רשימה של כל האנשים שיכולים לסייע לכם ואהובים על ילדכם ובקשו את עזרתם. לראות את ילדכם סובל ולתמוך בו היא משימה קשה, וכדי לעמוד בה עליכם להתאוורר מידי פעם. מצאו דרך לשאוב כוח ואנרגיה, פנו מעט זמן גם לעצמכם למשהו שמנחם אתכם, אם זה חבר טוב, הדרכת הורים, פסיכולוג, בן משפחה, או כל אדם אחר שתוכלו לשוחח איתו ולשחרר מעט מן המחשבות והטרדות.
שני יעקבי-ברמן היא יועצת ומדריכת הורים