שלום, קוראים לי יעל ואני חולת סוכרת. מכירים את האגדה על הדייג ודג הזהב שמעניק משאלות? לכאורה, אם מחר הייתי נתקלת בדג (או פיל לצורך העניין, אני לא בררנית) שמעניק משאלות על חשבון הבית, הכי מתבקש שאומר לו שאני רוצה להיות בריאה, בלי סוכרת, אבל האם זה באמת מה שאני רוצה?.
יש לי סוכרת כבר 17 שנה. אני לא כל כך זוכרת את החיים לפני (ערפל גדוש בהורמונים של גיל התבגרות, תיכון ואולי גם איזו תנועת נוער). זה חלק מאיך שחיי היום יום שלי נראים, ומאיך שאני רואה את העולם. לצערי, לפעמים, זה גם חלק מאיך שהעולם רואה אותי: חולה, חלשה, מסכנה רחמנא ליצלן ושברירית.
תבינו, האנשים שם, אלה שחיים מחוץ לראש שלי ומאוד מתקשים לקבל את העובדה שאני למדתי לחיות עם זה - לפעמים זה קשה ומסריח ולפעמים זה טבעי ורגיל או כמו שהצרפתים הטיבו לנסח: C'EST-LA-VIE. וזה תופס עם או בלי סוכרת. יש ימים חרא. לכולם.
וואלה, סוכרת? לא רואים עליך
מבחינתכם אני חולה, עלה נדף שעומד להיקטף בכל רגע. אם זה האחיות בקופת חולים שכל הזמן תוהות "איך יש לך סוכרת, את הרי כל כך צעירה?" או החברה מהעבודה שאומרת "וואלה, סוכרת? איך לא רואים עליך".
סליחה. סליחה שאני לא נכנסת לכם לקטגוריה, לסכמת החולנית. סליחה שאני לא זקנה ושמנה, סליחה שאני משאירה את הקרניים והזנב בבית לפני שאני יוצאת לעבודה וסליחה באופן כללי שלמדתי לחיות עם המגבלות שלי ואפילו לשברירי שניה חולפים ליהנות מהן.
תראו, יש ימים זוועה. מרגישים לא טוב, כל בחילה יכולה להיגמר במיון, ויש המון המון תיסכול, אבל סך הכל יש הרבה יתרונות בסטאטוס הזה.
5 דברים שטובים בסוכרת
1. זה מאוד מחמיא לאגו שאומרים לך כל הזמן כל הכבוד, איזה יופי את מתמודדת ושזה נפלא שאת בכלל יוצאת מהמיטה בבוקר וכל זה עוד בלי לאכול שוקולד.
2. זה מהווה אייס ברייקר נהדר במפגשים חברתיים או בדייטים ובכלל בחיים.
3. זה קמבאק נהדר לחברה בוכייה בסאגת רחמים עצמיים בלתי פוסקת על זה שמאז שהיא נפרדה מחבר שלה היא התמלאה חצ'קונים. משהו נוסח- אה כן?? ולי יש סוכרת. תמיד!
4. יש גם את המקומות הנפלאים בהם אפשר לשחק על זה, ממש כמו הקולגה הבלונדינית עם הטוסיק המושלם והחיוך הכובש שיודעת להפעיל את הקסם בשעת הדחק, גם אני יכולה להפטיר לאותה קולגה: יש לי נפילת סוכר ואני קצת חלשה, את יכולה ללכת לאם-פם בשבילי?
5. שלא לדבר על כל האירועים וההזמנות שפשוט אפשר להתחמק מהם: מה? אמרתי לאחיינית האהובה שלי, את צריכה מלווה לטיול? אני לא יודעת, זה עשוי להיות מסובך, את יודעת, עם הסוכרת וזה...
שלא תבינו אותי לא נכון: אין דבר שאני לא עושה או לא יכולה לעשות. אבל אני יודעת להשתמש בלימונים שנתנו לי, בדיוק כמו שאתם, אני מקווה, יודעים.
אני גם לא מתיימרת למכור לכם שזאת מיטה של שושנים. זה ממש ממש לא אבל זה מה שזה (בתרגום חופשי מאנגלית). לא פחות לא יותר. כל השאר כבר תלוי בתיבול שלכם.
העולם הזה מלא באנשים שלא יודעים לחיות עם המגבלות שלהם, אפילו שאין להם סוכרת וזה נורא קשה לקבל אדם שכן.
שלום, קוראים לי יעל ואני בן אדם בריא סך הכל. אז לא, אני לא בטוחה שאני אקפוץ על ההזדמנות לוותר על הסוכרת בדיוק כמו שאני לא אעשה ניתוח אף או אצבע לבלונד מחר. אבל זאת רק אני.