ראיתם פעם ציפורים בונות קן? בייחוד באביב הרימו את הראש מעלה וחפשו ציפור הנושאת במקורה זרד או נוצה. לתהליך המופלא הזה שבמהלכו הציפורים בונות קן ומתכוננות לרגע שתוטל בו ביצה - קוראים קינון.
קינון הוא גם השם של התהליך הפסיכולוגי אליו נקלעות נשים רבות (ולפעמים גם גברים) בסמוך ללידה. המצב הזה גורר אחריו לא מעט עבודות בית או כיתות רגליים במטרה למצוא את החפץ האחד והיחיד שבלעדיו פשוט אי אפשר ללדת.
קינון הוא אינסטינקט ראשוני
לא, אל תחפשו היגיון (על אף שהוא קיים) למראה אישה בהריון שמחפשת, למשל, אהיל בד בגוון לילך ולא מרפה עד שהיא מוצאת בדיוק אותו. הקינון הוא אינסטינקט ראשוני. ממש כשם שהציפורים יודעות כיצד ומתי לנדוד כך גם נשים יודעות מתי כדאי להתחיל להתכונן לרך הנולד והן מתחילות לקנן אפילו מהחודש החמישי. אחרות יעשו זאת במהלך השמיני או התשיעי ויש גם כאלה שלא יקננו כלל.
תחושת הקינון נגרמת בגלל הפרשת הורמונים (אסטרדיול, פרוגסטרון ופרולקטין), שמטרתם להבטיח את תחושת הביטחון אצל האמא לעתיד המכינה את הקן החם והבטוח לתינוק שלה. הפרשת ההורמונים מבטיחה שהאישה ההרה תרצה להתנהג כמו שהאינסטינקטים שלה מאותתים לה לקראת הלידה.
אצל רוב הנשים הקינון מעורר יצר עז לנקות ולסדר. גם מי שסידור ארונות אינו התחביב היומיומי שלה, מוצאת את עצמה מסדרת לפי צבעים וגדלים או מנקה את הבית שוב ושוב ושוב ואיש אינו מבין מדוע. הכרנו פעם אמא לעתיד שבמשך ימים הסתובבה ברחובות סואנים כדי למצוא שמיכה שתתאים בצבע למגן הראש של התינוק. אחרת, התמחתה באופן אובססיבי בהכנת תמונות מלבד. בקיצור, הן קיננו.
וגברים? האם גברים מקננים? אצל המין הזכרי הקינון הוא מסוג אחר, מאוד פרקטי. גברים רבים מוצאים את הצורך לבנות את הקן תרתי משמע צביעה, תיקוני טיח וחשמל. למעשה, זוגות רבים עוברים דירה דווקא לקראת סוף ההריון מבלי לדעת בכלל שזה בעצם, קינון.
גילה רונאל ופנינה רוזנווסר הן מיילדות ומנהלות את מרכז לידה דיאדה בבית החולים לניאדו בנתניה