מקדימים תרופה למצה: צרבת

צרבת היא תחושה של "שריפה" בבית החזה שמופיעה בדרך כלל אחרי ארוחה. מחקרים מצאו כי 40% מהאוכלוסייה הבוגרת תתלונן על צרבת לפחות פעם בשנה, ועד כ-20% תסבול מצרבת פעם בשבוע.

צרבת היא למעשה התסמין הנפוץ ביותר של בעיה רפואית שנקראת החזר קיבתי ושטי (ריפלוקס). מחלה זו נגרמת כתוצאה מתפקוד לקוי של סוגר הוושט התחתון, המפריד בין הקיבה לוושט. תחושת הצרבת נגרמת בשל חזרה של תוכן הקיבה אל הוושט יחד עם מיצי קיבה.

למחלה סימנים אופייניים נוספים כמו קושי בבליעה, וגם סימנים לא אופייניים כמו צרידות, שיעול, אסטמה, הפרעות באיכות השינה וכאבי בטן.

בניגוד לסברה הרווחת, אין הוכחה מדעית שהתנזרות מוחלטת ממאכלים מסוימים (כמו מזון שומני, קפה ומיץ פרי הדר), מביאה לשיפור משמעותי ולהיעלמות הריפלוקס. גם לא הוכח כי הקפדה על הרגלי חיים מסוימים, כמו הימנעות מהרמת משאות כבדים, יעילה באופן משמעותי נגד צרבת.

כן הוכח ששינה על צד ימין, הימנעות מאכילה לפני השינה (ארוחת לילה מאוחרת), הקפדה על הליכה קלה לאחר הארוחה והפחתת משקל לסובלים מעודף משקל - הם הרגלי חיים יעילים בהפחתת תופעת ההחזר, ועמה תחושת הצרבת.

במקרים קלים, כשהצרבת לא מופיעה על בסיס יומי, אפשר ליטול תכשירים ממשפחת סותרי החומצה לפי הצורך. דוגמאות לתרופות כאלה הן מאלוקס, טבליות טמס, סילאן-גל ודומיהן.

במקרים שבהם התלונות תכופות מעט יותר או שסותרי החומצה לא יעילים, אפשר ליטול תרופות מרשם ממשפחת חוסמי ההיסטמין (H2), שאליהן משתייכים תכשירים ותיקים כמו גסטרו, טגמט, זנטק ודומיהם. רוב התכשירים האלו דורשים מרשם ויעילותם בטיפול ממושך מוגבלת, כך שעדיף ליטול אותם לפי הצורך על מנת למנוע התפתחות של עמידות כלפיהם.

בשוק קיימים גם תכשירים מודרניים ויעילים יותר מחוסמי היסטמין הכוללים את קבוצת מעכבי הפרשת החומצה PPI, כמו נקסיום, לוסק, אומפרדקס, קונטרולוק, לנטון, לנסו ודומיהם. תכשירים אלו דורשים בדרך כלל מרשם רופא, אם כי ניתן להשיג את המינונים הנמוכים של חלקם גם ללא מרשם.

הטיפול שמור לרוב לסובלים על בסיס יומי ובאופן כרוני ממושך. הטיפול במעכבי הפרשת חומצה מפחית את התלונות, משפר את איכות החיים ומרפא את הדלקת בוושט באחוז ניכר מהמטופלים.

לאחרונה פורסמו מאמרים בנושא תופעות הלוואי המזיקות של מעכבי הפרשת חומצה (PPI). שימוש ממושך במעכבי הפרשת החומצה יכול לגרום לזיהום בדרכי העיכול ולירידה ברמת המגנזיום בדם.

לכן, חשוב לזכור שתרופות הן לא סוכריות, ולהיות ערים לכך שגם למעכבי הפרשת החומצה יש תופעות לוואי ושלא כל מטופל יכול ליטול אותם למשך זמן ממושך.

מטופלים שלא יכולים ליטול תכשירים אלו לפרקי זמן ממושכים, יכולים להשתמש בהם לפי הצורך או לשלב אותם עם תכשיר תרופתי ממשפחה אחרת, כגון מאלוקס (סותר חומצה), הפועל במהירות ונחשב לבעל פרופיל בטיחותי גבוה. תכשיר נוסף שניתן לשבצו בטיפול הוא גביסקון, היוצר כמעין חיץ בין הקיבה לוושט.

ד"ר רם דיקמן הוא מנהל השירות לתנועתיות מערכת העיכול במרכז הרפואי רבין, ביה"ח בילינסון